חדר ציורי קיר רומיים

ציורי הקיר שייכים לאוסף הפרטי של ד"ר אלי ובתיה בורובסקי, מייסדי המוזיאון. היום, יותר מ- 2000 שנה אחרי האסון בו התפרץ הר ווזוב באיטליה וקבר תחתיו את האזור, מזומנת לצופה הצצה יחידה מסוגה ליצירות מפוארות אלה, באקלים הממוזג של מוזיאון ארצות המקרא.

ציורי הקיר המוצגים במוזיאון מצטיינים ברמה אמנותית גבוהה ביותר. מקורם בווילות בקמפאניה, אזור שהיה למשכנה של האצולה הרומית. באוסף קבוצות של ציורי קיר אשר מקורם מאותה הווילה ואף מאותו החדר, וכך ניתן להתרשם מתפארתו של הציור אשר עיטר את הבית הרומי וממימדיו. אולם,  היצירות באוסף בורובסקי אינן מצטיינות רק ברמתן האומנותית, אלא גם משום שהן מהוות דוגמאות נדירות בארץ, כמעט יחידות מסוגן, של הפרסקאות הקלאסיות. ידוע כי בתקופה הרומית הושפעו ארצות המזרח התיכון ובכללן ארץ ישראל מאומנות ציורי הקיר של האימפריה הגדולה. היבואן הראשי של סגנון זה היה הורדוס, הבנאי הגדול, אשר בארמונותיו נמצאו ציורי קיר בסגנון רומי.

נושאי הציורים מעוררים את הדמיון על אורח חייהם של בני התקופה העשירים ועל התחומים שעניינו את החברה הרומית: נופים קסומים, טבע, מקדשים כפריים אפופי ערפל, אלים ודמויות מיתולוגיות, והרבה ארוטיקה.  הציורים, שעיטרו את הבתים, מהווים בבואה תוססת של עולמם הרוחני ושל חיי היום יום של בני התקופה. נושאי ציורי הקיר הותאמו לחדר בו הם צוירו. אחד הציורים הבולטים בתערוכה: היכל ובו אל עומד, 50 – 62 לספירה; ציור זה שייך למכלול של 18 ציורים הלקוח מחדר קבלת הפנים בווילה בבוסקוטרקאסה (פרבר של פומפיי), אשר עוטר ביצורים מיתולוגיים ובאלמנטים ארכיטקטוניים אווריריים. במרכז הציור ניצבת דמות, ככל הנראה של האל אפולו, שהיה אל מרכזי באזור זה והופיע רבות בציורים המעטרים את המקומות הרשמיים של הבית, כמו חדר קבלת פנים. דמותו של האל נראית כאילו היא עומדת במישור הקדמי של הציור על קורת העץ, אך כאשר מתבוננים בחלקו העליון משוכנע הצופה כי האל עומד במרכזו של ההיכל, שכן ראשו מצוי במרכז החלק הפנימי של כיפת ההיכל.

ציור בולט אחר בתערוכה הוא זה בו מופיעה נימפה ערומה, עגלגלה ולבנבנה בהתאם לאידיאל היופי הרווח ומאחוריה כורע סטיר ענק, גבר שחור ומרשים על רקע קיר אדום. הציור (65 עד 70 לספירה) לא נחשב נועז בתקופתו. אנשי פומפי ואזור קמפאניה אהבו מאד את המסרים הארוטיים של הנימפות. קל לנחש כי ציור זה עיטר את חדר השינה של בעליו.

יצירה מרהיבה נוספת: קטעי תקרה מעוטרת משנת 60 לספירה. תקרה מרהיבה זו צבועה בצבע שחור ומעוטרת בריבועים צבעוניים ובזרי פרחים, אשר בהם מופיעות דמויות מיתולוגיות. עד היום ניתן לראות את שרידי הפנל המעוצב שחיבר בין הקיר לתקרה. בציורים המעטרים אותה בא לידי ביטוי הצד הקליל והפולקלוריסטי של הדת בחיי היומיום. בתוך זרי הפרחים ניתן לראות את הסוס, פגסוס, ואת ארוס, אל האהבה, המתואר כילד. ארוס מתואר כאשר הוא משחק עם דבורה, איור של אחד ממשליו של המשורר תיאוקריטוס. בסופו של השיר וכפי שמתואר גם בתקרה, עקצה הדבורה את אצבעו של ארוס הקטן, וזה רץ ממרר בבכי, אל אימו אפרודיטה ואמר לה שהעקיצה כואבת לו מאוד. אימו ניסתה להרגיעו ואמרה לו שהחצים שהוא שולח בבני האדם, אותם חצי אהבה ושנאה, כואבים הרבה יותר. תקרה זו כמובן עיטרה גם היא חדר שינה.