פורים - פרס

"בימים ההם כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה. בשנת שלוש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו חיל פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות לפניו." (אסתר א, ב'-ג').

מגילת אסתר פותחת בתיאור המשתה שערך המלך אחשורוש בארמונו שבשושן הבירה.

אחשורוש (ח'ש??י?ארש??א בפרסית עתיקה), שיש המזהים אותו עם המלך הפרסי כ?ס?רכ?ס?ס, בנו של דריוש א', שלט על האימפריה הפרסית בין השנים 465-486 לפנה"ס.

בימיו של מלך זה היתה האימפריה בשיא עצמתה ושלטה על שטח בהיקף שלא היה כדוגמתו בתולדות המזרח הקדום עד אז. תאור שטחה של האימפריה מבוטא יפה בלשון המגילה "מה?דו ועד כוש שבע ועשרים מדינה" (אסתר א, א'), דהיינו, שטח שמנה מאה ועשרים ושבע יחידות מנהליות (מדינות) בתחום השטח שבין קצותיה של האימפריה מהודו במזרח ועד כוש (בצפון סודאן המודרנית) שבדרום-מערב. השליטה על שטח כה נרחב התאפשרה הודות למערכת דרכים ארוכה ומסועפת ורשת דואר משוכללת שקישרו בין חלקיה הרחוקים של האימפריה למרכזי השלטון שבבירות פרס.

המשתה נערך בארמון המלך בשושן, בירתה הקדומה של ממלכת עילם, מושב החורף של מלכי השושלת הא?ח?מ?נ?ית, שושלתם של מלכי פרס, שהיתה אחד ממרכזי השלטון והמנהל החשובים של האימפריה.בהזדמנות זו התייצבו בפני המלך "שריו ועבדיו", כלומר פקידיו הבכירים, "חיל פרס ומדי", ציבור הגברים החופשיים בארצות אלה, וכן "הפרתמים", אצולת הממלכה, ו"שרי המדינות", הם מושלי הנציבויות (הפחות) שברחבי האימפריה.

מעמד התייצבותם של עבדי המלך הפרסי בפני אדונם התקיים אחת לשנה, בראש השנה שחל בתחילת האביב, בטקס רב רושם במסגרתו ברכו הנתינים את המלך והעלו לו מנחות כאות לנאמנותם. הטקס התקיים בודאי באחד מאולמות הכס המפוארים שהיוו מרכיב בולט בארמונות המלכים הפרסיים.

אורך כל אחת מצלעותיו של המבנה גדול הממדים 109 מטרים והוא השתרע על שטח של כ-12 דונם. המבנה נבנה ברובו מלבני טין. תקרת האולם המרכזי נבנתה מקורות עץ ארוכות שנתמכו על ידי 36 עמודי שיש עצומים. על הציר המרכזי של האולם נתגלה לוח אבן גדול שסימן כנראה את מקום הכס המלכותי.

קנה המידה: 1:100

בשושן הקדומה התגלו שרידיו של אחד האולמות הללו, המכונה בפרסית א?פ??ד?נ?ה, מבנה אדיר ממדים שתכניתו רבועה ומגדלים מסיביים בכל ארבע פינותיו. תקרת המבנה העצום נשענה על טורי עמודי שיש ענקיים, שכותרותיהם עוצבו בדמות שני שוורים ענקיים.

במרכזו של האולם ניצב כס המלכות עליו ישב המלך הפרסי בשעה שקיבל את משלחות נתיניו.

טקס קבלת הפנים המפואר הונצח ברוב הדר על גבי תבליטי האבן שעיטרו את גרם המדרגות המלכותי שהוביל לשער ארמונו של כסרכסס בפ??רס?פ?ו?ל?יס (עיר הפרסים ביוונית), אחת הבירות של מלכי פרס. התבליט מתאר שורה של פקידים או שרים המעלים מנחות למלך הפרסי. כל אחת מהדמויות מתוארת בלבושה האופייני כשהיא נושאת מנחה בידיה, בפירוט ודיוק ראויים לציון.  

שבר תבליט מגרם המדרגות של שער הארמון המלכותי בפרספוליס המתאר משרת פרסי ומשרת מדי.

פ??רס?פ?ו?ל?יס, המאה החמישית לפנה"ס

אבן גיר

מימין נראה משרת פרסי נושא בידיו גביע מכוסה ובו יין מחומם. הוא לבוש מכנסיים, גלימת קפלים ארוכה וצעיף הכרוך סביב לראשו ומתחת לסנטר. המשרת המ?ד?י, הנראה משמאל, נושא בידיו טלה. הוא חובש מצנפת לבד עגולה המכסה את הצוואר והסנטר ולבוש בטוניקת עור צמודה בעלת שרוולים ארוכים ומכנסי עור.

שני המשרתים נושאים מזון ומשקה המיועדים לשולחן המלך.

בין המדינות שנכללו באימפריה הפרסית היתה גם "יה(ו)ד", יחידה מנהלית קטנה שכללה את ירושלים וסביבותיה (והשווה עזרא ה, ח'), שבראשה עמד פקיד ממונה (פחה) מטעם המלך הפרסי. ליה(ו)ד, כמו לשאר המדינות, הוענקה אוטונומיה בתחומי הדת והמנהל, ומושליה אף הורשו לטבוע מטבעות. שמותיהם של אחדים ממושלים אלה ידועים לנו מהמקרא ומהכתובות שעל המטבעות. השמות מלמדים כי בין מושליה של "יה(ו)ד" היו לא מעט נושאי שמות יהודים כמו נחמיה ויחזקיה.

התקופה הפרסית

צד הפנים: דמות של ינשוף וכתובת בכתב העברי הקדום: "יחזקיה הפחה"