תכניות חינוכיות

תרבות יהודית ישראלית תשע"ח

החל משנת הלימודים תשע"ז, מקצוע חדש, תרבות יהודית-ישראלית, החל להילמד במערכת החינוך הממלכתית. מוזאון ארצות המקרא גאה להיות חלק מתכנית הלימודים ולהיכלל בתכנים המוצעים במקצוע זה.
 
להלן התכניות המוצעות לשנה"ל תשע"ח:



כיתות א'-ד'
 
בעקבות כלי המקדש האבודים – תכנית לחנוכה
המוזאון מציע תכנית מיוחדת לכבוד חג החנוכה בה התלמידים יכירו את מפת המזרח הקרוב והקדום וכיצד הגיעו היוונים לארץ ישראל?
בפעילות "בעקבות כלי המקדש האבודים" נצא למשחק בלשי אחר גלגולם של כלי המקדש שאבדו.
במהלך החיפוש במוזאון באמצעות משימות ומשחקים, נלמד על התרבות היוונית והתקופה ההלניסטית, נכיר את גיבורי סיפור החג ונראה אם נוכל למצוא את כלי המקדש האבודים.
נפגוש את אנטיוכוס היווני ויוחנן המכבי ואחיו ונשמע את סיפורה של המנורה ואיך הגיעה מבית המקדש לסמל המדינה!
במסגרת משחק חידות התלמידים יבקרו בתערוכת "אלים, גיבורים ובני תמותה" העוסקת בתרבות יוון וישמעו סיפורים מהמיתולוגיה היוונית.
בהמשך התלמידים יפגשו בגיבורי סיפור חנוכה - המכבים ואת המטבעות שהטביעו מנהיגי המרד והמלכים החשמונאיים הראשונים והיכן ניתן לפגוש את מטבעות אלו גם היום במטבעות הישראליים.
בהמשך המשחק הקבוצה תבקר בדגם בית ראשון ותלמד על המקדש וכליו במשימת "חפש את המטמון" ברחבי המוזאון.
לאחר שהכירו את כלי המקדש נתמקד במנורה ובתפקידה במקדש וכיצד הפכה מכלי לסמל מדינת ישראל.
 

 

   
                                                      צילום: יח"צ מוזאון ארצות המקרא


 

כיתות ג'
 
הרועה הנאמן – מנהיגות ומנהיגים בתנ"ך
דימוי המנהיג כרועה צאן מוכר בתנ”ך, בספר תהילים, מתואר האל כמנהיג את העם כדרך הרועה המנהיג את צאנו: “ה’ רעִֹי, לאֹ אֶחְסָר. בִּנאְוֹת דֶּשֶׁא, ירְַבִּיצֵניִ; עַל-מֵי מְנחֻוֹת ינְהֲַלֵניִ...” (תהלים כ”ג).
מנהיגים רבים מתקופות שונות, מתוארים בתנ”ך כמי שהחלו את דרכם מתוך המקצוע הייחודי הזה (כך למשל: יעקב, משה ודוד).
מתוך המרעה, בחברת עדרי הצאן, צומחת ונבנית דמותו של מנהיג ישראל עם כל המשתמע מתכונותיו של הרועה- אחריות, הובלה, דאגה, רחמים ועוד.
בסיור נכיר את המנהיגים השונים העולים מתוך סיפורי התנ”ך ותכונות המנהיגות שאפיינו כל אחד ואחת מהם.
באמצעות הממצאים במוזאון אנו מבקשים להרחיב ולהעשיר את המסופר בטקסט המקראי ולתת לתלמידים תמונה חיה ומוחשית של העבר, ודמותם של המנהיגים השונים המופיעים בתנ"ך ותכונות המנהיגות שאפיינו כל אחד ואחת מהם.
סיורנו נפתח בסרקופג רומאי המציג את האל הרומאי מרקורי, פטרון הרועים.
יחד עם התלמידים נעלה בדיון מהם התכונות הנדרשות במקצוע ייחודי זה התורמות להצלחתו של המנהיג.
כל ילד ירשום תכונה שלדעתו חשובה שתהיה למנהיג על פתק משלו, במהלך הסיור כל ילד צריך למצוא את הדמות המתכתבת עם התכונה שבחר.
באמצעות משחקי חברה, חידות, משימות מחקר והתבוננות במוצגים נלמד על דמויות המופת בתנ"ך ותכונות המנהיגות אותם הם מגלמים: אברהם – מידת האמונה; יעקב – מידת החכמה; משה – הדאגה לחלש; דוד ושלמה – מידת האומץ והתבונה.
 

 
   
                                                  צילום: יח"צ מוזאון ארצות המקרא


 
 

כיתות א'-ג'

חלומות פרעה – פעילות לקראת פסח
תכנית מיוחדת לכבוד חג הפסח בה נציג בפני התלמידים תמונת עולם של מצרים הקדומה כפי שהיא משתקפת בסיפור יציאת מצרים.
במהלך הפעילות התלמידים יכירו את מפת המזרח הקרוב והקדום, היכן שוכנת מצרים ומה משמעותו של הנילוס- היאור לחייהם של המצרים. 
משימות, רמזים וחידות יובילו את הילדים בסמטאות מצרים העתיקה כשהם מנסים לעזור ליוסף לפתור את חלומות פרעה. 
במהלך המסע ייחשפו לפארה של תרבות מצרים העתיקה כפי שהיא משתקפת בסיפורי יציאת מצרים. 
תופעות ומושגים הנזכרים במקרא מתבהרים לאור המוצגים מחיי היומיום ומעולם הרוח של המצרים הקדמונים.

 
 

   
                                                     צילום: יח"צ מוזאון ארצות המקרא


 
 
כיתות ה'

גלגולה של מנורה – פעילות ליום ירושלים/ יום העצמאות
תכנית מיוחדת ליום ירושלים ויום העצמאות. מיום ייסודה מהווה ירושלים סמל של העם היהודי, אליה מתפללים ואליה שואפים להגיע במהלך הדורות.
בתכנית מיוחדת זאת נעקוב אחר מעמדה של ירושלים כסמל דתי, פוליטי ולאומי.
נתוודע לגלגולם של סמלים, שורשיהם והתפתחותם מהעולם העתיק עד ימינו, בדגש על סמלים שהיום הם חלק מהזהות הלאומית הישראלית ונשמע את סיפורה של המנורה ואיך הגיעה מבית המקדש לסמל המדינה!!
במהלך הסיור התלמידים יכירו את מפת המזרח הקרוב והקדום וישוו בינה ובין מפת מידבא המציגה זוית ראיה ותפיסת עולם שונה בה ירושלים מובלטת ומונחת במרכז העולם.
שאלת ההבדלים שבין המפות תנחה את המשך הפעילות במוזאון - כיצד הפכה ירושלים מעיר לסמל?
באמצעות משימות מחקר במוזאון התלמידים יעמדו על משמעות הסמלים, מה המקור המקראי לסמל ומה הקשר בין נחש ועולם הרפואה?
באמצעות דגם ירושלים של תקופת בית המקדש הראשון נשמע את סיפורה של העיר מעיר כנענית לעיר הבירה של ממלכת יהודה, נרד לתערוכת "ירושלים שהיתה בבבל" ונשמע את סיפור גלות בבל וכיצד ירושלים הפכה מעיר הבירה לסמל של תקווה וגאולה - מירושלים לציון.
נקרא יחד מספר קטעים העוסקים בכמיהה לציון לאורך הדורות ונשמע את סיפור גלגולה של המנורה מכלי בבית המקדש לסמל מדינת ישראל.


 
על נהרות בבל – תכנית מיוחדת לצומות החורבן
חורבן בית ראשון אמנם התרחש לפני יותר מ2,000 שנה והגלות שעקבה אחריו נמשכה "רק" 70 שנה אך תקופה זו הינה תקופה משמעותית לעם ישראל ולהתגבשותו. הפעילות במוזאון עוסקת בתקופה זו ובהשלכותיה, מדוע חז"ל בחרו לקבוע ארבעה מתוך חמשת הצומות במעגל השנה היהודי לציון אירוע זה? עד כמה היא טבועה בזיכרון הקולקטיבי של עמנו ואיך היא קשורה לחיינו אנו?
התכנית גם עוסקת בגולי יהודה בבבל כגרעין התפוצה היהודית הראשונה מחוץ לישראל לתוך תקופת שיבת ציון ובית המקדש השני.
כיצד שמרו על זיקתם לארץ ישראל? כיצד ביטאו את זהותם היהודית? שאלות אלו עלו עוד לפני 2,700 שנים ועדיין קיימות ועומדות כיום ביחסי מדינת ישראל והתפוצות.
הסיור במוזאון יעקוב אחר סיפור גולי בבל מירושלים ערב חורבן בית ראשון, מדגם ירושלים של התקופה נרד לתערוכה "ירושלים שהיתה בבבל" העוסקת בגולי יהודה המתיישבים בבבל, מתוך התעודות שהתגלו בעיראק המודרנית ומספרים על הקהילה היהודית בבבל בתקופה שלאחר החורבן נלמד על השבר הגדול וכיצד בחרו להנציח את החורבן וכמיהתם לשוב לירושלים.
נדון באמצעים בהם בחרו להנציח את החורבן לאורך הדורות - קביעת הצומות, מנהגי אבלות וכו'.
הסיור יסתיים במשחק חשיבה שימחיש את רוח תקופת כתיבת התעודות המופיעות בתערוכה, ומשמעות קיומה של קהילה יהודית בבבל בתקופת שיבת ציון והתקופה הפרסית.
מה אפשר ללמוד על רוח התקופה מתוך השמות המופיעים בתעודה? מה אפשר ללמוד על זיקתם ליהודה ולבית המקדש בתקופה זו ומדוע בחרו שלא לעלות אלא להשאר בגלות בבל.


 
כיתות ט'

"ואתה אדם ולא אל" – כבוד האדם
התכנית "ואתה אדם ולא אל" עוסקת במחשבה, בדת ובהבניה החברתית של תרבויות העת העתיקה של היחס בין האדם הפרטי ובין האל, בין האדם הפרטי ובין המלך-השליט.
התנ"ך, מיתוסים קדומים ממסופוטמיה, ותפיסת הנצח בעולם המתים שהתפתחה במצרים העתיקה וכן מקורות אחרים מהמזרח הקדום, עוסקים ביצר החיים של האדם, ברצונו להגיע אל הנצחיות ולהתקרב אל האל.
היסוד אלוהי בכל אחת מתרבויות אלה, מייצג כוח עליון ומושלם, אשר כוחות הבריאה וסדריה קיימים בו ומואצלים ממנו. האדם, שנברא על ידי כוח זה, שואף אל אותה שלמות אלוהית.
הקו המנחה את ההדרכה יוצא מתוך שני נושאים המשתמעים מההנחות המוצגות לעיל.
האחד, אפסותו של האדם בעולם ושאיפתו אל האל, היא המניע הגדול ליצירה האנושית: להתארגנות החברתית, ליצירת הדת האמונה והפילוסופיה, ולעיסוק במדע, באסתטיקה ובמוסר.
השני, יחסיות זו בין אדם לעולם ואדם לאלוהיו גורמת לאדם לשאוף אל הנשגב.
הפעילות במוזאון תעסוק במעמד האדם הפרטי כפריט וחלק מהחברה הסובבת וביחס שבין האדם הפרטי ובין האל וכיצד המבנה החברתי משפיע על מערכת יחסים זו.
באמצעות התבוננות ומחקר של המוצגים במוזאון ושל טקסטים מתוך התרבות המצרית והתרבות המסופוטמית, נלמד על הביטויים השונים לכבוד האדם וזכויותיו בעולם הקדום ונשווה את הביטויים הללו לתרבות העברית, כפי שזו עולה מהטקסטים המקראיים והבתר-מקראיים.

 

להזמנות, ייעוץ וקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות למחלקת החינוך : 02-5955305 , education@blmj.org