פעילויות ואירועים

סטארט-אפ ארצות המקרא: 70 שנה לאומת הסטארט-אפ



התצוגה מתחקה אחר שורשי החדשנות הישראלית בקרב תרבויות המזרח הקדום, ובאזור שנחשב לערש הציוויליזציה. מדינת ישראל עומדת בחזית החדשנות והיזמות בתחומים רבים, והאזור שלנו, המזרח הקרוב הקדום, עמד לאורך השנים, בחזית הפיתוחים והחדשנות, מתוך התפיסה כי 
"צורך הוא אם כל ההמצאות".


בסיור ייחודי נצא בעקבות המצאות מרכזיות מתרבויות העולם הקדום ונלמד על הפיתוחים והחידושים ששינו את המציאות בעת העתיקה מול המצאות ישראליות עכשוויות העונות על צרכים בימינו ומשנות את המציאות שלנו כיום, ובשישה נושאים מרכזיים >>





1. מידע – הצורך במערכת לשימור וארגון מידע (התפתחות הכתב)

לוח טין ועליו תעודה מנהלתית מהאלף הרביעי לפני הספירה ילמד אותנו על התפתחות הכתב ובפרט כתב היתדות המסופוטמי. הכתב הומצא כצורך אדמיניסטרטיבי במטרה לתעד את הפעילות הכלכלית המתרחבת. המצאת הכתב שינתה את המציאות בתרבויות השונות ואפשרה מסחר וניהול של מיזמים גדולים. העלאת טקסטים שונים על הכתב הביאה לשימור הזיכרון הקולקטיבי כזיכרון אחד מגובש ולא כמסורת בעל פה משתנה.

חברת Ringya פיתחה אפליקציה ישראלית חינמית המציעה פתרון ליצירה ושיתוף של דפי קשר בטלפון הנייד. האפליקציה מאפשרת להמיר רשימת אנשי קשר פיזית אל תוך רשימה מסודרת של אנשי הקשר בטלפון הסלולרי, שניתן לחפש בה ולשתף אותה. האפליקציה מאפשרת גם להציג זיהוי של אנשי הקשר שמתקשרים ומראה איך הם קשורים למשתמש.

ה-DiskOnKey – דִּיסְק אוֹן קִי (הֶחְסֵן נַיָּד לפי האקדמיה ללשון העברית) פותח על ידי חברת M-systems הישראלית בראשות דב מורן ועונה על צורך דומה, שימור וניוד מידע בעידן המודרני. טכנולוגיה זו משמשת לא רק להעברת פיזית של מידע אלא היא הטכנולוגיה הנמצאת בבסיס הפלאפונים שכולנו משתמשים בהם היום, טאבלטים וכו'.

 העתק של לוח רישומים מנהליים בכתב יתדות
צילום: משה קן



2. מהפכת העיור  פתרונות מגורים ומזון לאוכלוסיות הולכות וגדלות

לבנת הקדשה עשויה טין שרוף תספר את סיפורן של הערים הגדולות במסופוטמיה באלף הרביעי לפני הספירה; ערים שהכילו אלפי תושבים. הבתים המקוריים באזור מסופוטמיה היו בנויים מקנים בעוד שהמבנים המרכזיים היו בנויים מלבני בוץ שרופות, חומר גלם זמין ומהיר.

לבנה זו שימשה לטקס הקדשה של הלבנה הראשונה, לבנת הייסוד. טקס שסימל את תחילת הבניין של המקדשים אותם בנו המלכים המסופוטמים ממש כמו טקס הנחת אבן הפינה המוכר לנו כיום.

בעוד שבתהליך העיור תפקידן של הערים היה להגן על יושביהן מפני סכנות הטבע ואויבים ולספק להם מקורות מזון ופרנסה, העיור המודרני דווקא מתעסק בבעיות הפוכות. העיר המודרנית עוסקת בבעיה של חוסר בטבע ובשטחים ירוקים בתוכה. הערים הצפופות והדחוקות מעמידות את האדם בפני כאוס אנושי, כגון זיהום אוויר, פקקים, צפיפות וכדומה והרחיקו את האדם מסביבת מגורים טבעית.

חברת MOBI מפתחת מערכות לניהול, תכנון ובקרת תנועה המיועדות לפתור, או לכל הפחות להקל, את עומסי התנועה המאפיינים מרכזים אורבניים. באמצעות מידע המוזן למרכז הבקרה מחיישנים שונים המותקנים בנקודות אסטרטגיות ואמצעים נוספים, כמו נתונים מסמארטפונים, החברה מספקת נתונים מדויקים למקבלי החלטות וקובעי מדיניות, ומאפשרת להם לקבוע מדיניות תחבורתית, לתעדף תנועה בהתאם לסוגי כלי רכב, כיווני תנועה, ואזורים שונים באופן מושכל המבוסס מצד אחד על מה שקורה בשטח ומצד שני על ניסיון העבר. החברה משקיעה בפיתוח יכולת ניבוי של התנהגות התנועה על סמך ניתוח נתוני עבר ונתונים קיימים ובכך לחזות עומסי תנועה שעות אחדות לפני התרחשותם. כתוצאה מכך היא מסוגלת להתאים פתרונות בזמן אמת ולמנוע עומסי התנועה, או לפחות לשכך אותם. בעתיד האוטונומי האידיאלי, Mobi תקבע את מסלול הנסיעה של כלי הרכב מנקודה אחת לשנייה, מבלי מעורבות נהג.

 

3. מים  התפתחות ציוויליזציות סביב עמקי נהרות

במוזאון נפגוש את פסלון הברונזה הגדול ביותר שנמצא עד כה של האל בעל, אל הרעם והסערה הכנעני. נבין את משמעותם של המים,הנילוס במצרים, ונהרות הפרת והחידקל במסופוטמיה ומי הגשמים, כגורם מעצב חיים בעולם הקדום.

היעדר מקורות מים הוא גם מה שדחף ישראלים להיות חלוצים בתחום טכנולוגיות מים בקנה מידה עולמי. דוגמאות מוכרות יותר הן טכלוגויות השקייה באמצעות טפטפות. נציג דוגמא פחות מוכרת, חברת "פלואנס ישראל" שמשתמשת בשיטה ביולוגית חיסכונית ביותר לטיהור שפכים והופכת אותם למי השקיה – וזו המצאה ישראלית.

טיהור שפכים נעשה כיום באמצעות מכון טיהור שפכים או בריכות חימצון המאפשרים שימוש חוזר במים לרוב בחקלאות. שלב החימצון מביא להתפתחות מושבות חיידקים המפרקות את השפכים לנוזלים ובוצה. פלואנס ישראל המציאו שיטה מהפכנית המאפשרת טיפול חסכוני באנרגיה בשיעור של עד 90% חסכון באמצעות ממברנה (בעצם מסננת) נושמת עליה גדלים החיידקים באופן מואץ. תהליך זה מאיץ בהרבה את תהליך החמצון של השפכים ללא השקעה של אנרגיה נוספת.

 העתק של פסלון האל בעל, אל הסערה הכנעני
 צילוםמ. עמר ומ. גרייבסקי




4. בריאות – הצורך בריפוי חוליים

תרבויות העולם העתיק הסבירו תופעות טבע, חולי ומוות כפגעים שמקורם בכוחות על טבעיים: אלים, שדים, רוחות רעות ומזיקים שונים. בתרבויות שונות התפתח תחום שלם המנסה להתמודד עם אתגרי העולם בדרכים מגוונות כמו ריצוי האל ע"י מנחות, קורבנות ותפילות.

קמעות מלך השדים פאזוזו, יחשפו בפני המבקרים פן נוסף של ההתמודדות מול מחלות. פאזוזו נחשב למלכם של שדי הלִילוּ הרעים, ולכן קמיעות בדמותו של פאזוּזוּ שימשו להגנה של יולדות ותינוקות מפני פגיעותיהם של שדים ומזיקים שונים.

כיום פותח בטכניון, בראשותו של פרופ' חוסאם חאיק, האף האלקטרוני; טכנולוגיה חדשנית לאבחון מחלות על בסיס דגימת הבל פה. מטרת המערכת, הנמצאת כיום בתהליכי פיתוח, היא אבחון מהיר ובלתי פולשני של סרטן ומחלות נוספות על סמך הבל פיו של הנבדק. הנתונים מועברים מהמערכת באמצעות הטלפון הנייד למערכת עיבוד מידע המפענחת את הנתונים ומפיקה תוצאות והמלצות נוספות לרופא.


דמותו המאיימת של פזוזו נועדה כנראה להגן
על בני האדם מפני כוחות מזיקים שונים
צילום: מוזאון ארצות המקרא



5. סביבה  הצורך באחסון מוצרים ומזון

מרגע התהוותו, האדם משאיר "טביעת רגל אקולוגית" בסביבתו. בימים עברו האדם ניצל את המשאבים הטבעיים שהיו בסביבתו הקרובה – חומר (טין), מינרלים, מתכות, צמחייה ועוד. בני האדם השתמשו בכלי אבן, אבני צור לכלי אחסון, צייד ועוד, אך במהרה גילו את טכנולוגית ייצור החרס, החומר האורגני הראשון שיוצר על ידי בני אדם. מכיוון שהחומר הוא נפוץ וקל להשגה, כלי החרס היו זולים לייצור והפכו להיות הכלים הנפוצים ביותר בתרבויות השונות, כאשר כל תרבות משתמשת בהם לצרכיה שלה ומעטרת אותם לפי מאפייניה התרבותיים.

פיתוח כלי הקרמיקה אפשר ייצור של כלים זולים שאפשרו מסחר ומעבר של מוצרים וסחורות והיו בעצמם מקור לסחורה. בעולם המודרני כבר פיתחנו חומרי גלם זולים לייצור אריזות – הפלסטיק. אנחנו יודעים שגם בימי קדם היה מה שנקרא "שימוש חוזר" בכלי החרס שכבר לא היו בשימוש. כלומר, השתמשו בשברי כלי חרס שנשברו, כמצע כתיבה שנקרא אוסטרקון וניתן למצוא רבים מאלה ברחבי המזרח הקדום.

כיום לעומת זאת אתגרי המודרנה הם הפוכים, ייצור אריזות וכלים שיפחיתו את "טביעת הרגל הסביבתית" של האדם. חברת "טיפה" היא מיזם חדש המציע טכנולוגיה חדשה ליצירת אריזות מתכלות. אריזות טיפה עשויות מחומר חדשני ומתכלות וחוזרות למצבן האורגני בתוך 24 שבועות.

העתק של פיקסיס עם מכסה (קופסא ששימשה כנראה לאחסון תכשיטים)
צילום: מוזאון ארצות המקרא ירושלים




6. החלל  הצורך בהבנת היקום שסביבנו

את התחנה האחרונה נקדיש לשאיפתו התמידית של האדם לחקור, להעמיק ולהבין את סביבתו. האסטרונומיה, כלומר חקר גרמי השמיים ותופעות שמיימיות, היא ענף עתיק ביותר של מדעי הטבע, עוד מימי קדם. האסטרונומיה בימי קדם כללה תצפיות ותחזיות לגבי תנועתם של גרמים הניתנים לצפייה ללא אמצעים מיוחדים כמו טלסקופים. תצפיות אלה שימשו לחיזוי העונות, לצורכי חקלאות ודת ולקביעת לוחות שנה.

בתערוכה החדשה שלנו – "אל עומק התכלת" נפגוש בהעתק פפירוס של האלה נוט – אלת השמיים המצרית. אחד הטקסטים האסטרונומיים המצריים החשובים ביותר היה ספר הנוט, אוסף של טקסטים אסטרונומיים מצריים עתיקים, העוסקים בחיזוי אירועים אסטרונומיים כמו זריחתו של כוכב סיריוס שסימנה את תחילתו של לוח השנה המצרי ועונת ההצפה של הנילוס. בהמשך נראה את דגל ישראל שהוענק במתנה לנשיא המדינה ע"י ארה"ב. דגל זה נלקח לחלל ע"י אסטרונאוטים אמריקאים במסגרת הטיסה לחלל אפולו-סויוז אשר היתה טיסת החלל הראשונה והיחידה המשותפת לארה"ב וברה"מ ומסמל את השאיפה הנצחית של האדם להבין את היקום וגרמי השמים שהובילה את האנושות אל החלל. לישראל מורשת חלל ארוכה ומוצלחת, הכוללת פיתוח טכנולוגיות, יישומים ומוצרים עמידים ותחרותיים בתחום החלל. הישגיה של תכנית החלל של ישראל מאז 1988 הם מהמרשימים ביותר בהישגי תעשיית הטכנולוגיה המתקדמת של המדינה.

חברת "ספייס פארמה" (SpacePharma) הישראלית פיתחה מיזם חדשני שמאפשר למדענים מישראל ומהעולם לשלוח ניסויים מדעיים לחלל כדי לבדוק השפעת תנאי חוסר כבידה עליהם. תנאי חוסר הכבידה בחלל מהווים סביבה אופטימלית נטולת השפעות זרות על חומרים בניסוי והתוצאה של הניסוי מתקבלת מהר יותר מאשר בתנאי מעבדה.

העתק מוגדל של חותם גליל -
חותם עשוי אבן כלקדון ורודה מאשור, בן 2,800 שנה בקירוב,
עליו מתוארות שלוש דמויות,
גלגל חמה מכונף וקבוצה של שבעה כוכבים
צילום: טקיושי אושימה



לתאום סיורים והדרכות במגוון שפות

טלפון 02-5955330 | דוא"ל groups@blmj.org