ימי רביעי בשעה 19:00 | כלול בדמי הכניסה למוזיאון
סדרת המפגשים המבוקשת ממשיכה עם מגוון של תכנים מרתקים בנושאי ארכיאולוגיה, היסטוריה, אנתרופולוגיה והסיפור המקראי, ובהנחיית בכירים במוזיאון וגדולי החוקרים והמומחים.  מרבית ההרצאות בסדרה זו יתמקדו בציפורים לרגל התערוכה החדשה "חזרה למקור: פגישה עם ציפורים עתיקות".

8/9/21 ב' תשרי – ראש השנה – אין הרצאה

15/9/21 ט' תשרי – ערב יום הכיפורים – אין הרצאה

22/9/21 ט"ז תשרי – חול המועד סוכות – אין הרצאה

29/9/21 כ"ג תשרי – מען לציפורים: מתקני קולומבריה וגידול יונים בארץ-ישראל ובאגן הים התיכון בעת העתיקה, פרופ' בועז זיסו, אוניברסיטת בר אילן.
גידול יונים היה ענף חקלאי משגשג בארץ-ישראל העתיקה. מספרם ותחכומם של מתקני הקולומבריה התת-קרקעיים הגיע לשיא במרשה ההלניסטית, מרכז עירוני חשוב בדרום הארץ.      מחקרים רבים הוקדשו לבירור יעוד הקולומבריה בארץ-ישראל העתיקה. לנושא הוצעו הסברים שונים. כיום, רוב החוקרים נוטים להסכים שהמתקנים שימשו לגידול יונים לייצור דשן ובשר ואולי גם למטרות דתיות. יונים בחברות מסורתיות, מלמדים כולם על חשיבות ענף גידול היונים בחקלאות ובחברה העתיקה. ההרצאה תעסוק בנתונים ארכיאולוגים, תציג תיאורים אמנותיים ואזכורים במקורות הכתובים, השופכים אור על ענף חקלאי מרכזי בעת העתיקה ועל חשיבותו בכלכלה האזורית.

פרופ' בועז זיסו הוא ארכאולוג, המשמש כפרופסור לארכאולוגיה קלאסית במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) וחבר במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן מאז שנת 1999.  פרופ' זיסו סיים בהצטיינות עבודת דוקטור באוניברסיטה העברית בשנת 2002, בהנחיית פרופ' דן בר"ג, שכותרתה: "היישוב הכפרי ביהודה משלהי תקופת הבית השני עד ימי מרד בר-כוכבא". במהלך השנים, ביצע זיסו חפירות וסקרים ארכאולוגיים רבים ברחבי הארץ, חלקם במסגרת רשות העתיקות, שם מילא, בשנים 1987 – 2002 תפקידי פיקוח, ניהול ומחקר.   בין היתר חפר בחורבת עתרי, מערת תאומים, ובאתרים נוספים בהרי ירושלים ובשפלה.

6/10/21 ל' תשרי – לא טומנות את ראשן בחול – ציורי הסלע העתיקים והשבת היענים לנגב, ליאור שווימר, רשות הטבע והגנים
בתחילת שנות ה2000  הבשילה תוכנית להשבת יענים לטבע על ידי רשות הטבע והגנים. ההשבה התרחשה בשני מחזורים בנגב הדרומי ובערבה, אך לא הצליחה והיענים שהושבו נטרפו או חצו את הגבול וניצודו. היענים שמופיעות בחרותות סלע ושרידיהן נמצאות באתרים ארכיאולוגים בצורת קליפות ביצי יען  חיות בשטחים מישוריים ולכן הושבו לנחלים הגדולים ולערבה, סקר חרותות הסלע  הגדול שבוצע בשנים האחרונות בהר הנגב מצביע על אפשרות חדשה שבית הגידול העיקרי של היענים עד להכחדתם היה דווקא במישורי נחל ניצנה בואכה מישורי צפון סיני. האם השבה לטבע של מחזור נוסף של יענים בנחל ניצנה יהיה מוצלח יותר ?

ליאור שוימר ארכאולוג מוסמך וממונה מורשת מחוז דרום ברט"ג . דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון בנושא היבטים מרחביים באומנות הסלע של הנגב.

13/10/21 ז' חשוון – בין קבר אחים לציפורי גן העדן על דימוי באומנות הארמנית, ד"ר אייל מירון
האמנות הארמנית מוכרת בישראל בעיקר דרך עיטורי הקרמיקה הארמנית שאותה ניתן לרכוש ברחובות ירושלים, אך למעשה אמנות זו עשירה ומגוונת פי כמה והיא הופיעה לאורך ההיסטוריה על גבי חומרים שונים, בפיסול, גילוף בעץ ובאבן, בכתבי יד, בעיטורי מתכת ועוד.   בהרצאתנו נצא למסע בזמן מן התקופה הביזנטית דרך ימי הביניים והעת החדשה וכלה בעת המודרנית, וננסה לפענח את דמותה המיסתורית של הציפור המרחפת, נוגעת לא-נוגעת, מעל דפי טקסט, דמויות של קדושים, דימויי גן העדן ומצבות קבורה.

ד"ר אייל מירון לימד עד לאחרונה במחלקה לארכיאולוגיה ולימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן. הוא מחברם של שני ספרי לימוד אוניברסיטאיים בנושא הארכיאולוגיה וההיסטוריה של ירושלים מראשיתה ועד לסוף תקופת הברזל, ובנושא הארכיאולוגיה וההיסטוריה של ירושלים מן התקופה הפרסית ועד חורבן הבית השני.                            עוסק בייעוץ מדעי לפרוייקטים ארכיאולוגיים והיסטוריים ברחבי הארץ, משמש מזה 15 שנה העורך האקדמי של ספרי הכנס הארכיאולוגי "מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה", ומשמש עורך אקדמי של ספרים רבים העוסקים בתולדות הארץ וירושלים ובכללם ספרי "ירושלים וכל נתיבותיה", "צפת וכל נתיבותיה" "הכנרת וכל נתיבותיה" ו"רמלה וכל נתיבותיה" שיצא לאחרונה, ומלמד היסטוריה ודתות בבתי הספר לתיירות ברחבי הארץ.

20/10/21 י"ד חשוון – "בצל כנפיו יסתירם" – מהיכן הגיעו הכנפיים לדמותו של היושב במרומים? איתי קגן, האוניברסיטה העברית
במזמורי המקרא, וכן בתפילות מאוחרות יותר, מתואר הבורא כבעל כנפיים. אך מה פשר תיאור זה? האם מתואר האל כאיש מכונף? או שמדובר במלאכים עושי דברו? ואולי האל בכלל מדומה לציפור? האם זו מטפורה, או שמא תיאור ממשי? איתי קגן מן האוניברסיטה העברית מזמין אתכם לשמוע על הפתרונות שהוצעו לתעלומה זו ולשקול ביחד עד כמה הם משכנעים. כחלק מכך, נבחן באופן ביקורתי את שיטות המחקר השונות הקיימות בתחום, וננסה להעלות פירוש חדש המניח את הדעת.

איתי קגן הוא תלמיד מחקר בחוג למקרא באוניברסיטה העברית ובבית ספר מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח. באוניברסיטה זו גם סיים תואר ראשון ושני, וכן למד במסגרת חילופי סטודנטים באוניברסיטת לונדון, באוקספורד ובהרווארד. התמחותו היא בפילולוגיה שמית צפון־מערבית, כלומר בהתפתחות של מילים, ביטויים וטקסטים בעברית, ארמית ולשונות קרובות. עבודת הדוקטור שהוא עמל בה בימים אלה עוסקת בצירופי הלשון של מזמורי תהלים ובהשתנותם.

27/10/21 כ"א חשוון – משישק ועד נבוכדנצר – חורבנות תל בורנה שבשפלת יהודה, פרופ' יצחק שי, אוניברסיטת אריאל
תל בורנה הינו אתר רב תקופתי הממוקם בשפלה, כ-9 ק"מ צפונית ללכיש. בחפירות שמתנהלות באתר מאז שנת 2010 נחשף יישוב מימי ממלכת יהודה ובו עדויות לאירועים שעברו על ממלכת יהדוה בכלל והאזור בפרט במאות העשירית עד השישית לפנה"ס. בהרצאה זו, נציג את העדות האילמת של שכבות החורבן השונות מהן ניתן ללמוד על השינויים הגיאו-פוליטיים שעברו על אזור השפלה בתקופה זו.

פרופסור יצחק שי הינו פרופסור חבר בחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ומשמש כסגן הנשיא והדקן למחקר ופיתוח באוניברסיטת אריאל. תחום המחקר שלו הוא ארץ ישראל וסביבתה בתקופות הברונזה והברזל והוא משלב במחקריו היסטוריה של המזרח הקדום, מקרא, ומדעי הטבע. פרופסור שי למד לתואר הראשון, השני והשלישי באוניברסיטת בר אילן ואת השתלמות הבתר דוקטורט עשה במוזיאון השמי באוניברסיטת הרווארד.    פרופסור שי השתתף במגוון רחב של חפירות ארכיאולוגיות ושותף בפרסום דוחות חפירה. הוא שותף לעריכת שני ספרים מדעיים ובימים אלו עורך את הדו"ח המדעי של תוצאות החפירות בתל צפית מתקופת הברונזה הקדומה. מאז שנת 2009 הוא מנהל את פרויקט החפירות בתל בורנה.

3/11/21 כ"ח חשוון – על ציפורים ואלים במסופוטמיה הקדומה, פרופ' אורי גבאי, האוניברסיטה העברית
מה הייתה החשיבות התרבותית של מסופוטמיה הקדומה? מה הן סימלו עבור תושבי שומר, אשור ובבל? ההרצאה תעסוק בקשר בין האלים המסופוטמיים לציפורים באומנות ובטקסטים של מסופוטמיה הקדומה.

פרופ' אורי גבאי מלמד שומרית, אכדית ותרבות מסופוטמיה הקדומה בחוג לארכאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית. מחקריו עוסקים בדת, בפולחן ובמסורות המלומדים של מסופוטמיה הקדומה.

10/11/21 ו' כסלו – העיט והיתושים: לדמותו של העיט הרומי, ד"ר גיא שטיבל, אוניברסיטת תל אביב

17/11/21 י"ג כסלו – ציפורים מעולמות עליונים, ליאור הולצר, חוקר קבלה שבתאית, בעברית
ציפורים זוהרות
כיצד רואה הזוהר את הציפורים? מה הקשר בין בלק בן ציפור ובין היכל קן-ציפור בו נשמר שם המשיח? האם בלק הוא יתרו? ובעצם, מה כל כך חשוב בצל שהן עושות? הרצאה בעניין ציפורים רוחניות ותנועתן באילן הספירות

ליאור הולצר חוקר שבתאות וקבלה, מלמד 'מורה הנבוכים', מייסד ומנהל חנות הספרים וההוצאה לאור 'הולצר – ספרים' בירושלים. מוסמך העברית בחוג למחשבת ישראל

24/11/21 כ' כסלו –  ממורדים לכובשים: על השלכות כיבושי החשמונאים על יהודים ונוכרים בארץ-ישראל, ד"ר אורית פלג ברקת, האוניברסיטה העברית
משפחת חשמונאי עולה על במת ההיסטוריה עם פרוץ המרד של היהודים כנגד שלטון הממלכה הסלאוקית בשנת 167 לפסה"נ. לאחר שנים ארוכות של מאבק צבאי ופוליטי עולה בידם של החשמונאים להקים מדינה עצמאית. מראשיתו של המאבק בניו של מתתיהו הכהן ובהמשך יורשיהם מנצלים את המאורעות בכדי להרחיב את תחומי שליטתם מעבר לגבולותיה של יהודה דאז, שהשתרעה מבית-צור בדרום ועד בית-אל בצפון.  ההרצאה תעסוק במוטיבציות השונות למסעות הכיבוש וליחס של השליטים החשמונאים אל האוכלוסייה הנכבשת כפי שניתן לשחזר אותם מן המקורות ההיסטוריים והממצא הארכיאולוגי: האם זכו כלל העמים הנכבשים ליחס שווה? האם היה יחס שונה אל האוכלוסייה בעיר ובכפר? ומה הייתה השפעת החיכוך בין היהודים לנוכרים על אופיה של המדינה היהודית?

ד"ר אורית פלג-ברקת היא חברת סגל במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית וראש המדור לארכיאולוגיה קלאסית. היא מתמחה באמנות ואדריכלות הלניסטית ורומית, ומחקרה מתמקד בין היתר בארמונות החשמונאים והורדוס ובירושלים של ימי הבית השני. היא ניהלה חפירות ארכיאולוגיות ברמת הנדיב ובעין גדי ועומדת כעת בראש משלחת החפירות בחורבת מדרס ובגן התקומה ברובע היהודי.

1/12/21 כ"ז כסלו – חנוכה – אין הרצאה

8/12/21 ד' טבת – "כנשר יעיר קנו" – על נשרים, עיטים ושאר מיני עופות באמנות היהודית העתיקה" ד"ר נעה יובל חכם, מכון שכטר
ההרצאה תעסוק בדימויים של עופות דורסים ואחרים החקוקים באבן ומשולבים בשטיחי פסיפס בבתי כנסת בשלהי העת העתיקה.  נעמוד על ההיבטים הסימבוליים והעיטוריים של דימויים אלו ונבחן את הזיקה שבינם ובין מבנה בית הכנסת ותפקידו הפולחני והליטורגי.

ד"ר נעה יובל חכם היא מרצה במכון שכטר למדעי היהדות בירושלים ועוסקת במחקריה באמנות היהודית ובאמנות הארצישראלית בשלהי העת העתיקה ובקשרי הגומלין שבין התרבויות השונות במרחב זה. ספרה "אמנות ללא דמות: מגמות אנטי-פיגורטיביות באמנות היהודית בשלהי התקופה הביזנטית ובראשית התקופה המוסלמית" התפרסם לאחרונה בהוצאת מאגנס ובימים אלו היא עוסקת במחקר על הדימוי של יד האל באמנות היהודית והנוצרית בשלהי העת העתיקה.

15/12/21 י"א טבת –  חידושים מחפירות חירבת חיה ומסקר דרום השומרון, ד"ר דביר רביב, אוניברסיטת בר אילן

22/12/21 י"ח טבת-  ציפורי השיר והשירה – ציפורים אוחזות קסם בשירה עברית קדומה ומודרנית, ד"ר אלישבע הכהן, אוניברסיטת אריאל

29/12/21 כ"ה טבת- כציפורים עפות: ציפורים וחיות אחרות בספר ישעיה, ד"ר יסכה זמרן, אוניברסיטת בר אילן

"כציפורים עפות": ציפורים וחיות אחרות בספר ישעיה. ההרצאה תעקוב אחר דימויי בעלי החיים, ובמרכזם הציפור, בספר ישעיה. היא תאפשר הצצה אל תפיסת העולם של הנביא ישעיהו בן אמוץ ובמיוחד בדמות האל שהוא מגלם בדימויים אלה. הפריזמה של דימויי בעלי החיים אף תאפשר להרחיב את המבט ולהציב את האידיאולוגיה של הנביא בתוך הקשרה התרבותי החוץ-מקראי, לעמוד על שינויים אידיאולוגיים המתרחשים בין דפיו של ספר ישעיה ולהציג הבדלים מרכזיים בין ספר ישעיה וספרי נבואה אחרים.

ד"ר יסכה זימרן היא מרצה במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן. מחקריה עוסקים בסיפור המקראי ובספרות הנבואה המקראית. בשני תחומים אלה היא מציגה מחקר ספרותי ורטורי ועוסקת בקו המגע שבין עיצוב הטקסט ותכניו האידיאולוגיים.