התערוכה מגוללת את סיפורם של שני אירועים היסטוריים בעלי חשיבות מכרעת על התגבשות העם היהודי ועל עיצובה של היהדות: סיפור חורבן ירושלים וגלות בבל.
בעקבות חורבן ירושלים ובית המקדש הראשון על ידי הבבלים, נעקרו אלפים מתושבי ירושלים ויהודה ויצאו לגלות בבבל הרחוקה.
גולי יהודה יושבו ביישובים שונים, שהבולט בהם נקרא אל-יהודו, "עיר יהודה" באכדית. זה גם השם שבו כינו הבבלים את ירושלים.
במרכז התערוכה מוצג אוסף תעודות "אל יהודו" – תעודות הכתובות בכתב יתדות בשפה האכדית, החושפות את שמותיהם של עשרות גולים מיהודה וצאצאיהם ומהווה עדות ראשונה מסוגה לחייהם ומנהגיהם בבבל במשך כמאה שנה. באוסף זה, הכולל חוזים עסקיים ותשלומי מסים, נזכרים למעלה מ-20 יישובים בהם חיו ופעלו גולי יהודה,
מקומם המדויק של היישובים אינו ידוע, אך מתוך התעודות אפשר לשער כי הם שכנו מדרום מזרח לעיר ניפור, מדרום לבגדד המודרנית.

בתערוכה מוצגים פריטים שהושאלו באדיבותם של סינדי ודוד סופר, וויליאם ל' גרוס, אוסף משפחת גרין, ד"ר חיים גרוסמן, עליזה ושלמה מוסאיוף ורשות העתיקות.
התערוכה יצאה לפועל בזכות נדיבות לבם ותרומתם של סינדי ודוד סופר, קרן דיויד ברג, ג'ורג' בלומנטל, יוג'ין ואמילי גרנט, בת' סנדרס, מאירה ושלמה סנדרס, נעמי ופטר נוישטדטר, הקרן ע"ש אלי ובתיה בורובסקי, CBH Compagnie Bancaire Helvétique , ידידי מוזיאון ארצות המקרא באמריקה, בבריטניה ובגרמניה, הקרן לארכיאולוגיה של ארצות המקרא, משרד התרבות והספורט, משרד החינוך ועיריית ירושלים.