תערוכות

תערוכות עבר

עוגן הרם: נמלי ים בארץ ישראל
תערוכה המציגה יצירות 
המתעדות את נמלי ארץ ישראל מהמאה ה-16 ועד תחילת המאה ה-20.
משחר ההיסטוריה, החזיקו ערי הנמל בתפקיד חשוב בתולדות ארץ ישראל. לאחר ששליטי אירופה נואשו מניסיונותיהם לכבוש מחדש את ארץ הקודש בעקבות סילוק הצלבנים בסוף המאה ה-13, החליפו את מסעות הצלב מסעות צליינות של עולי רגל נוצרים ויהודים. הצליינים הוסיפו לפקוד את הנמלים החרבים בדרכם רבת התלאות אל האתרים הקדושים. מרביתם הטילו עוגן מול חופי יפו שכונתה "הנמל של ירושלים", ומשם יצאו בשיירות לעיר הקודש ולאתרים נוספים. חשיבותו של נמל יפו עלתה במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, כאשר הפך לשער הכניסה העיקרי לארץ ישראל תחת השלטון העות'מאני ועם ראשיתן של עליות היהודים.

התערוכה "עוגן הרם: נמלי ים בארץ ישראל" מציגה תיעוד ייחודי של שערי הכניסה לארץ ישראל, ערי הנמל ההיסטוריות, מהמאה ה-16 ועד תחילת המאה ה-20. תיעוד יוצא דופן זה, מספק הצצה לנמלי ארץ ישראל לאורך מאות שנים, מלמד על תפקידם הכלכלי והתרבותי החשוב ומספק תמונה של עולי הרגל שהגיעו לארץ ישראל, תוך סיכון חייהם, לצורכי צליינות מסחר ויצר הרפתקנות.
התערוכה, המציגה אוסף של 54 הדפסים, מפות וציורים, מבוססת על אוסף התמונות של יוסי גילבן, ומשולבות בה תמונות מאוספו של דן כירם המנוח, פרי עבודותיהם של אמנים רבים וביניהם דיוויד רוברטס, וויליאם בארטלט, הנרי פִין ועוד. בעידן בו הצילום טרם הומצא, טכניקות החריטה וההדפסה היו הדרכים העיקריות לבטא דימויים ויזואליים ולהפיצם, ובכך לאפשר לציבור להתרשם מעולמות רחוקים שלא היו נגישים לרובו.
האוסף של יוסי גילבן: התמונות והצילומים בתערוכה שייכים ברובם לאוסף הפרטי של יוסי גילבן, שהים התיכון מילא תפקיד מרכזי בסיפור חייו. כבר בגיל 14, בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת, הוא הפליג סביב חומותיה של עכו העתיקה בעת לימודיו בבית הספר לקציני ים בעכו. במהלך שירותו הצבאי שירת על המשחתת אח"י "יפו" ולחם בתעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. סיפורי הנמלים של ארץ ישראל מהווים חלק בלתי נפרד מסיפור חייו.

יפו, יופה הקדומה. תחריט פלדה של ט. פלמינג על-פי סקיצה של לוטננט קולונל אולדרסון שצוייר על ידי ב. פוסטר, 1840 בקירוב.

____________________________________________________________________________________________

נתיבי ישראל בממלכת יהודה
בתערוכה מוצגים לראשונה ממצאים חשובים מהמאה השביעית לפנה"ס שהתגלו בחפירות ההצלה מטעם היברו יוניון קולג' בתלבית שמש, והביאו לבחינה מחדש ולשינויה של התכנית להרחבת כביש 38. תגליות חשובות אלה הציתו דיון סביב שאלת שימור התל הארכיאולוגי אל מול צרכי הפיתוח, והביאו את חברת נתיבי ישראל יחד עם רשות העתיקות לבחון מחדש ואף לשנות את התוכנית להרחבת הכביש בשטח התל.

צילום: טל רוגובסקי

_______________________________________________________________________________________________

ממצאים אבודים
התצוגה "ממצאים אבודים" הינה סנונית ראשונה ונפתחת לרגל פרסום הכרך הראשון בסדרת הקטלוגים של חפצים שהוחרמו משודדי עתיקות ומסוחרי עתיקות בלתי-מורשים על-ידי יחידת הקמ"ט. התצוגה היא פרי שיתוף פעולה בין הקמ"ט לבין מוזיאון ארצות המקרא ירושלים.


______________________________________________________________________________________

אל עומק התכלת 
מה הוא סוד קסמה של התכלת, שמשמעויות עמוקות יוחסו לה לאורך הדורות, וגם היום רבים מבקשים לפענח את צפונותיה?
התערוכה "אל עומק התכלת" מתחקה אחר צבע התכלת המסתורי, במסע שתחילתו בחופי הים התיכון לפני למעלה מ-3,500 שנה  וסופו בצבעי הלאום של מדינת ישראל.

התערוכה מתחקה אחר הצבע הכחול בעולם העתיק כמייצג אלוהות ומלוכה, דרך פתיל התכלת בציצית ועד לשילובו בדגל הלאום של מדינת ישראל. המסע בעקבות התכלת מתחיל באבן כחולה ונדירה, לפיס לזולי, שיובאה מאפגניסטן הרחוקה למזרח הקרוב הקדום.
הוא ממשיך בחיפושיהם של הקדמונים אחר צבעים עזים ועמידים שיתאימו לצביעת אריגים, אז גילו כי ניתן להפיק צבע איכותי מחלזונות ימיים ממשפחת הארגמוניים.
סוף המסע הוא בראשית התנועה הציונית, שמנהיגיה ביקשו למצוא דגל שיבטא את זהותו של העם היהודי ואת שאיפותיו הלאומיות. הדגל שנבחר היה בעל רקע לבן עם פסי תכלת ומגן דוד במרכזו. התכלת, שהזכירה לכל יהודי את הקשר שלו לאלוהיו, נותרה בזיכרון העם והפכה לחלק בלתי נפרד מסמלה של מדינת ישראל.

בתערוכה מוצגים פריטים ארכיאולוגיים והיסטוריים ייחודיים בעלי משמעות תרבותית עמוקה וכן אריגי תכלת וארגמן בני אלפיים שנה שהתגלו במערות מדבר יהודה ובמצדה.


______________________________________________________________________________________________

בין דוד לגוליית - חידת קיאפה 
התערוכה הציגה לראשונה בפני הציבור הרחב ממצאים ייחודיים מתקופת ראשית המלוכה בישראל, ושפכה אור על שאלות רבות שמסעירות את עולם הארכיאולוגיה.

בחשיפה מיוחדת הוצגו לראשונה לציבור: כתובת מסקרנת, של הערכת מומחים רבים הינה הכתובת העברית הקדומה ביותר שהתגלתה ובה המילים "עבוד את", "מלך", "שופט", "אל תעש" ועוד. 
בנוסף, דגמי מקדשים יוצאי דופן שנמצאו בתוך חדרי פולחן וביניהם דגם מקדש מפואר עשוי אבן מגולף בעיטורים אדריכליים  אותם אפשר לקשור לתיאור בית המקדש והארמון שבנה שלמה המלך בירושלים. 
כמו כן, הוצגו בתערוכה מבני פולחן שונים, כלי נשק וכלי עבודה ועדויות לחיי היומיום של תושבי המקום ושחזורים אדריכליים מרהיבים  של מראה העיר בשיא ימי פריחתה.

 לצפייה בסירטון הוירטואלי של התערוכה >>> 

צילום: עודד אנטמן

______________________________________________________________________________________

על נהרות בבל
התערוכה הציגה את אחד האירועים המשמעותיים בתולדות עם ישראל – גלות בבל, החל מחורבן ירושלים, דרך המסע הקשה לבבל, ההתיישבות וחיי היום-יום ועד לשיבת ציון.
התערוכה הציגה לראשונה מוצגים מקוריים שהשתמרו מתקופת חורבן ירושלים וגלות בבל: אוסף לוחות טין המכונה "אל-יהודו" (על שם העיר בה ישבו גולי בבל בדרום עיראק), החשפו עדויות דרמטיות מאורחות חייהם של היהודים בגלות בבל, והנחשב לאחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות ביותר לים ישראל. 

לצפייה בסרטון הוירטואלי של התערוכה >>> 

צילום: שי וזדיאס

_______________________________________________________________________________________________ 

משה צברי - רטרוספקטיבה
תערוכה הבחנה ברטרוספקטיבה את מנעד יצירתו הענפה של אמן היודאיקה הבינלאומי, משה צברי, משנות החמישים של המאה העשרים ועד ימינו.

ייחודו של צברי בהתמקדותו בעיצוב תשמישי קדושה בהלימה לייעודם המסורתי בד בבד עם יישום עקרונות מודרניסטים-פונקציונליים.
התערוכה עקבה אחר מקורות ההשראה של אמן ובחנה כיצד הם מתבטאים ברפרטואר העיצובי-אמנותי שלו.


______________________________________________________________________________________________

ספר הספרים
התערוכה עקבה אחר 2,000 שנה של הספר החשוב בעולם, התנ"ך. בתערוכה הוצגו טקסטים מקראיים מקוריים מהחשובים בעולם, בהם תרגום השבעים, קטעים נדירים מגניזת קהיר, כתבי יד מהמוקדמים ביותר של הברית החדשה, ותנ"ך גוטנברג, התנ"ך המודפס הראשון.

צילום: גידי אבינערי

______________________________________________________________________________________________ 

זהב טהור
תערוכה מרהיבה של תכשיטים וכלים עשויים זהב מכל רחבי העולם העתיק. 

התערוכה כללה אוסף נדיר של סיכות-רכיסה אטרוסקיות, תכשיטים יפהפיים מיוון ורומא, אבזמי חגורות ששימשו חיילים בסין העתיקה וחפצים רבים ומגוונים נוספים ממסופוטמיה, מצרים, פרס ואזור הים השחור.

____________________________________________________________________________________

לכל הרוחות והשדים 
לחשים וקמיעות במסורת היהודית.

קמיעות, מראות, חמסות, תכשיטים, ספרי מתכונים מאגיים ופריטים רבים נוספים הוצגו בתערוכה מרהיבה ששילבה ארכיאולוגיה, פולקלור ואמונה עממית. 
______________________________________________________________________________________________ 

שופרא דשופרא – השופר כעד להיסטוריה
התערוכה בחנה את גלגוליו השונים של כלי נשיפה פשוט זה, העשוי קרן חלולה של בעל חיים, שהפך עם הדורות לסמל בעל משמעויות דתיות, לאומיות והיסטוריות עבור העם היהודי.

______________________________________________________________________________________________ 

פנינים קלאסיות
התערוכה הציגה תקופה של כ-1600 שנה – מהתרבות המינואית הקדומה של האי כרתים בתקופת הברונזה התיכונה דרך התקופות המיקנית, הגיאומטרית, הארכאית ועד לפאר היצירה של האמנות הקלאסית במאות הראשונות לפני הספירה.
סוגי הכלים השונים והאיורים המרתקים המופיעים עליהם פותחים צוהר אל התרבות שהשפיעה יותר מכל תרבות קדומה על העולם המערבי.


 

______________________________________________________________________________________
 

צלילי מוזיקה עתיקה
 
בתערוכה הוצגו כלי נגינה נדירים: חליל מקורי מלפני כ-5,000 שנה; מחרוזת לריקודי בטן מלפני כ- 12 אלף שנה; מצלתיים; שתי חצוצרות מיניאטוריות; וכלי מוזיקה רבים נוספים, החושפים בפנינו עבר מפואר של מראות וצלילים.  
 

______________________________________________________________________________________

זיכרונות ממצרים 
צילומים, ציורים ומפות של מצרים מהמאה ה-16 ועד המאה ה- 19, חשפו את חיי היומיום במצרים ואת קסם עתיקותיה.


צילום: גידי אבינרי 
______________________________________________________________________________________________  


מה מתוק מדבש
תערוכה על מקורות הדבש בארץ ישראל, החל מתקופת המקרא ועד לתקופה המוסלמית.