תערוכות

האם נמצאו עקבותיו של דוד המלך בעמק האלה?

האם נמצאו עקבותיו של דוד המלך בעמק האלה?

על אף נוכחותו האדירה של דוד המלך במסורת היהודית ובפולקלור של תרבויות רבות לאורך ההיסטוריה, כמעט ואין עדות לקיומו מחוץ לתנ"ך.
עיר מסתורית בת 3000 שנה שהתגלתה בעמק האלה מנסה לשים סוף לויכוח על קיומו של דוד המלך, וממצאיה המרעישים מוצגים כעת במוזאון ארצות המקרא ירושלים.
האם נמצא חלק מממלכתו המפוארת של דוד המלך? האם גילינו את שעריים המקראית המוזכרת בסיפור הקרב המפורסם בין דוד לגוליית?

 

אחת הדמויות ההיסטוריות המוכרות והמסקרנות ביותר שידעה האנושות, אשר סביבה נקשרו מיתוסים רבים והיוותה השראה לאינספור עבודות אמנות מפורסמות ופולקלור, היא ללא ספק דוד בן ישי, הלא הוא דוד המלך.
מנער רואה צאן לשליט של ממלכת ישראל, גיבור לאומי ודמות מסקרנת שהציתה את דמיונם של מאות אלפים ברחבי העולם.

אך למרות הפירוט המקראי אודות קורותיו ושלטונו הרחב והחשיפה האינסופית אליה זכה דוד בהיסטוריה, כמעט ואין תיעוד מחקרי לקיומו מחוץ לתנ"ך.
מלבד כתובת תל דן שהתגלתה בשנות ה-90 ובה אחד ממלכי ארם מתפאר בכיבוש בית דוד, ניתן היה להמשיך לטעון שדוד הינו דמות דמיונית .

 

אולם, עיר מסתורית אפופת סודות ותעלומות, השוכנת בעמק האלה ונושאת את השם האלמותי "קיאפה", הפכה את הקערה על פיה ומספקת כנראה את גילוי עקבותיו של דוד המלך.
האתר נבחר על ידי משלחת ארכיאולוגיים בשנת 2007 לעמוד במרכז החפירות במשך שבע שנים.
23 דונם בלבד היוו את מגרש המשחקים החדש של החופרים שקיוו לאתר ממצאים שישפכו אור על העיר המסתתרת מתחת לאדמת הטרשים במיקום אסטרטגי. מצד אחד השפלה ומישור החוף, מנגד הרי ירושלים ומדבר יהודה.
בדיוק במרכז בין שכה לעזקה, הערים במקרא המוזכרות בדו הקרב המפורסם בין דוד לגוליית, בתפר שבין פלשת ליהודה.
 

במשך שבע שנים חפרה בקיאפה משלחת הארכיאולוגים מטעם האוניברסיטה העברית בראשות פרופ' גרפינקל וסער גנור מרשות העתיקות ולמרבה התדהמה הגילויים שנשלפו מבטן האדמה העניקו זהות, משמעות ויותר מכל – תקופת זמן מדוייקת אליה ניתן לייחס את קיומה של העיר. בזכות גלעיני זיתים מפוחמים שנמצאו בזירה ונשלחו לבדיקות מעבדה התברר כי העיר הייתה שוקקת ופעילה בסוף המאה ה-11 תחילת המאה ה-10 לפנה"ס, התקופה אליה מייחסים את ראשית המלוכה בישראל.
 

בת 3000 שנה, שמורה במצב טוב, מוקפת חומת סוגרים איתנה ולה שני שערים מאסיביים, האחד פונה לכיוון פלשת, שער שני פונה לכיוון יהודה.
בתי מגורים מרהיבים צמודים לאורך החומה ובתוך כל בית מתגלה עולם ומלואו של התושבים שחיו, עבדו, הקימו משפחה וקיימו חיי קהילה בעיר שקפאה בזמן והתגלתה מחדש אחרי אלפי שנים.
 
 

 
        חירבת קיאפה בעמק האלה. צילום: Skyview
 

בין הממצאים המסעירים שהתגלו נמצא שבר חרס ועליו כתובת מסקרנת, שלהערכת מומחים רבים הינה הכתובת העברית הקדומה ביותר שהתגלתה ובה המילים "עבוד את", "מלך", "שופט" ועוד. בנוסף, דגמי מקדשים יוצאי דופן וביניהם דגם מקדש מפואר עשוי אבן מגולף בעיטורים אדריכליים אותם אפשר לקשור לבית המקדש והארמון שבנה שלמה המלך בירושלים.
כמו כן, מבני פולחן שונים, כלי נשק וכלי עבודה ומטבח המהווים עדות לחיי היומיום של תושבי המקום.
 

        
מתוך התערוכה במוזאון. מימין קערה ובתוכה גלעיני זיתים מפוחמים שפיענוחם                 דגם מקדש עשוי אבן המזכיר את תיאור בית המקדש.
הביא לתארוך הממצאים.
משמאל - עצמות בעלי חיים שהתגלו בחפירות.                                 באדיבות רשות העתיקות. צילום: יח"צ

צילום: עודד אנטמן
 

בין קירות המבנים, למרגלות חומות העיר ובין ממצאי התערוכה, מסתתרות תעלומות ושאלות המסעירות את מוחם של הארכיאולוגים וההיסטוריונים בארץ ובעולם. מי היו תושביה של אותה עיר? האם היו כנענים, פלשתים או שמא היו אלה נתיניו של דוד המלך בימיה הראשונים של ממלכתו? פרופ' יוסי גרפינקל, מנהל החפירה בקיאפה, סבור כי הממצאים באתר מלמדים שהעיר נבנתה ביוזמת דוד המלך, ואפשר לזהותה עם שעריים המקראית, הנזכרת בסיפור הקרב בין דוד לגוליית.

לראשונה כל הממצאים והתגליות מקיאפה עשו עלייה לירושלים ומוצגים כעת לציבור הרחב בתערוכה מרגשת בין דוד לגוליית – חידת קיאפה במוזאון ארצות המקרא ירושלים.
בתערוכה מוצגים שרידי העיר, דגמים של שעריה, בתיה ושלל ממצאים יוצאי הדופן והיא מזמנת למבקרים סיור חווייתי במיוחד בכך שינסו לפתור את חידת קיאפה. הסיור מלווה בהדמיות שהוכנו במיוחד עבור התערוכה וסרט קצר על הקשר בין דגם המקדש שהתגלה בחירבת קיאפה לבין בית המקדש הראשון שנבנה על ידי שלמה המלך.
 

"וַיֵּצֵא אִישׁ-הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים, גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת: גָּבְהוֹ, שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת. ה וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל-רֹאשׁוֹ, וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ; וּמִשְׁקַל, הַשִּׁרְיוֹן--חֲמֵשֶׁת-אֲלָפִים שְׁקָלִים, נְחֹשֶׁת... וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת, בֵּין כְּתֵפָיו.... וַיִּקַּח (דוד) מַקְלוֹ בְּיָדוֹ, וַיִּבְחַר-לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי-אֲבָנִים מִן-הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר-לוֹ וּבַיַּלְקוּט--וְקַלְעוֹ בְיָדוֹ" (שמואל א, פרק י"ז, פסוק ד' ו-מ').
 

במחלקת החינוך של מוזאון ארצות המקרא ירושלים בחרו לפתח תכניות ייחודיות בהשראת התערוכה וברוח ספרו של מלקום גלדוואל, "דוד וגוליית: איך להפוך חולשה לכוח", בו הוא טוען כי הקרב המפורסם בין דוד וגוליית היה אמנם בין שני כוחות לא שווים, אך דווקא דוד היה בעל היתרון.
 

כוח, לטענת גלדוול, אינו רק כוח פיזי. לעתים הוא דווקא יצירתיות, ובעניינינו, אותה יצירתיות שהפליא בה דוד אשר בחר להגיע אל הקרב ללא ציוד כבד ובכך השיג יתרון של זריזות, מהירות ויכולת תמרון. גוליית התכונן לקרב צמוד וקרוב, אך דוד הפתיע בתזמון וירה בדיוק רב וממרחק. על כן ניצחונו של דוד היה בגדר תוצאה צפויה, על פי טענתו של גלדוול.
 

המיתוס של דוד וגוליית נשזר כחוט השני בסיורים, הדרכות, סדנות מנהיגות ועוד, למבוגרים, לתלמידים ולגיל הרך.
"חידת קיאפה נוגעת בעצב חשוף אצל כל אדם, ילדים ומבוגרים כאחד, ההתמודדות עם אמונה מקובעת שאנחנו חלשים ומולנו משימה בלתי אפשרית. אפשר להגיד שזו התמודדות עם הגבולות שלנו.
אלא ששינוי פרספקטיבה יכול בקלות לגרום לנו לראות את המצב אחרת לחלוטין".
אומרת ד"ר עדית קמחי, מנהלת מחלקת החינוך.
"בכל יום נכנסת הזמנה חדשה של קבוצות עם מאפיינים ייחודיים כגון ספורטאים, ועדי עובדים, תלמידים מחוננים, חדר מורים, מנהלי חברות היי טק ועוד לסיורים בתערוכה ולתכניות החינוכיות הנלוות לה.
המשתתפים מעידים שמלבד ההנאה והגיבוש, הסדנה מקנה לחוויית הביקור בתערוכה עומק רגשי ומקרבת את התכנים קרוב אל חייהם" אומרת ד"ר עדית קמחי.