פעילויות ואירועים

הרצאות ימי רביעי


ימי רביעי בשעה 18:00

*** שימו לב, לאור המצב ובהתאם להנחיות, ההרצאות יהיו מקוונות וישודרו בזום ובשידור חי פייסבוק,
אלא אם כן תצא הודעה אחרת. 
ההשתתפות בהרצאות שתתקיימנה בזום הינה חינם ***

 

פברואר 2021

3/2/21 | "עורי צפון ובואי תימן"- על קבורת יהודי התפוצות בבית שערים, רונה אביסף, הטכניון.
בית הקברות של בית שערים הוכרז כאתר מורשת לאומית ב-2017 בין השאר בשל גודלו, עושר עיטוריו, הסממנים היהודיים שבו וריבוי הנקברים. הנקברים שזוהו על סמך כתובות הגיעו ממקומות שונים בניהם חיאמר שבתימן, תדמור שבסוריה צידון שבלבנון ועוד. בהרצאה נבחן מדוע בחרו יהודים מאזורים כה רחוקים להיקבר בבית שערים? ומה ניתן ללמוד מהחפירות המחודשות באתר על הקשר בין העיר לבית הקברות.    

רונה אביסף היא אדריכלית נוף וארכאולוגית, מרצה בכירה נלווית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ומרצה במכללות רבות. תחום המחקר שלה הוא גנים בעת העתיקה ובפרט בתקופות הקלאסיות ושילוב הארכאולוגיה כמשאב תיכנוני בהוראת אדריכלות הנוף והארכיטקטורה. חפרה באתרים קלאסיים רבים בארץ ובחו"ל בניהם: ציפורי, קיסריה, טבריה ווילה אריאנה באיטליה. מאז 2014 משמשת כסגנית מנהלת החפירות בבית שערים, חפירות של מכון זינמן לארכאולוגיה אוניברסיטת חיפה בראשות פרופ' עדי ארליך.קישור להרשמה >>>


10/2/21 | הקבלה בתימן במאה השבע עשרה: בין הגות יהודית מקומית וגלובלית ד"ר אליעזר באומגרטן, אוניבסיטת חיפה.
לאורך המאה השבע עשרה, עם התפשטות הדפוס החלו להציף את תימן ספרים שנדפסו באיטליה: ספרי הלכה, תפילה ואף ספרי קבלה. מחד, חיבורים אלו איימו על התרבות המקומית, אך מאידך גם אפשרו ליהודי תימן להיות חלק ממרחב יהודי גלובלי שעולם כתבי היד לא אפשר. בהרצאה זו נראה את האופנים בהם חכמים מתימן במאה השבע עשרה עיצבו מחדש את התרבות המקומית באופן שבו היא גם שומרת על ייחודה אך גם משוחחת עם העולם הקבלי וההלכתי של יהודי ארץ ישראל ואיטליה.


אליעזר באומגרטן - חוקר קבלה בעת החדשה המוקדמת. מתמקד במעברי ידע בין מרחבים שונים ובאופנים בהם ידע בתנועה מעצב את עצמו מחדש.קישור להרשמה >>>


17/2/21 | התימנים עולים לירושלים - חלומות ומציאות, ד"ר ירון סרי.
ערב בשיתוף חצר היישוב הישן. קישור להרשמה >>>

24/2/21  | משושן לירושלים: מה אנו יודעים על ירושלים בתקופה הפרסית?, ד"ר אייל מירון.
הרצאה לכבוד פורים. במשך שנים רבות ידיעותינו על ירושלים של ימי שיבת ציון, בראשית התקופה הפרסית, לקו בחסר, אך מחקרה הארכיאולוגי של העיר (וסביבתה) יחד עם התיאורים המקראיים של העיר בתקופה זו מאירים היום באור חדש ומרתק את תולדותיה של ירושלים בעידן הפותח את ימי הפאר של תקופת הבית השני. סמוך לחג הפורים, המספר על פי המגילה על המתרחש בחצר המלך הפרסי, נלמד על דמותה של העיר בתקופה זו ועל הגיבורים הראשיים שפעלו בה. 


ד"ר אייל מירון לימד עד לאחרונה במחלקה לארכיאולוגיה ולימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן. הוא מחברם של שני ספרי לימוד אוניברסיטאיים בנושא הארכיאולוגיה וההיסטוריה של ירושלים מראשיתה ועד לסוף תקופת הברזל, ובנושא הארכיאולוגיה וההיסטוריה של ירושלים מן התקופה הפרסית ועד חורבן הבית השני.
עוסק בייעוץ מדעי לפרוייקטים ארכיאולוגיים והיסטוריים ברחבי הארץ, משמש מזה 15 שנה העורך האקדמי של ספרי הכנס הארכיאולוגי "מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה", ומשמש עורך אקדמי של ספרים רבים העוסקים בתולדות הארץ וירושלים ובכללם ספרי "ירושלים וכל נתיבותיה", צפת וכל נתיבותיה" הכנרת וכל נתיבותיה" ו"רמלה וכל נתיבותיה שיצא לאחרונה". ומלמד היסטוריה ודתות בבתי הספר לתיירות ברחבי הארץ.קישור להרשמה >>>



צילום: דוד סעד