פעילויות ואירועים

הרצאות ימי רביעי


 
ללא תשלום נוסף לדמי הכניסה למוזאון 


סדרת ההרצאות המצליחה עוסקת בארכיאולוגיה, בהיסטוריה, באנתרופולוגיה ובסיפור המקראי, בהנחיית גדולי החוקרים והמומחים. 
אלו יחשפו את הממצאים והמחקרים העדכניים, יאירו את הנושאים הנבחרים באור חדש וירחיבו על ההקשרים התרבותיים, החברתיים והפוליטיים שלהם.

____________________________________________________________________________________________


20/3/19 (י"ג אדר ב') – תענית אסתר – אין הרצאה.

27/3/19 (כ' אדר ב) – חידושים בחקר מפעלי המים בציפורי – האם התגלתה קרונה של ציפורי? ד"ר צביקה צוק, רשות הטבע והגנים.
העיר העתיקה צפורי הייתה עיר חשובה בתקופות הרומית והבינזטית הקדומה, ובתקופה זו נבנתה בעיר מערכת אמות מים שהגיעו ממרחק של כ-5 ק"מ מהעיר (בקו אויר). החפירות הנוכחיות התחילו במה שנראה בתחילה כמחצבה, אך התברר כמאגר מים גדול, כאשר אחר כך נתגלה מאגר נוסף, קטן יותר. שני המאגרים צמודים ובעלי צורת מלבן, חצובים בסלע.

בחפירת הצלה שנערכה ממערב למאגרים במרחק של כ-50 מ', לקראת בניית מרכז המבקרים החדש של רשות הטבע והגנים בשנת 2000, נחשפו 3 אמות מים מקבילות אחת לשנייה, שכיוונן מהמאגרים אל העיר צפורי. לפיכך, אפשר להציע שהמאגרים שימשו כקסטלום של העיר ואמות המים המקבילות מעידות על חלוקת המים בטרם כניסתם לעיר. 

ד"ר צְבִיקָה צוּק
הוא ארכיאולוג, גיאורגרף ומדריך טיולים. המשמש כמנהל אגף ארכיאולוגיה של רשות הטבע והגנים. מומחה במיוחד בחקר מפעלי מים עתיקים בישראל מכל התקופות. חקר במיוחד את העיר ציפורי, בה הוא חופר משנת 1975.


3/4/19 (כ"ז אדר ב') – הפולמוס על תיארוך בתי הכנסת מן הטיפוס ה'גלילי' לאור חפירות ח'רבת ואדי חמאם, ד"ר עוזי ליבנר, האוניברסיטה העברית.
ההרצאה תעסוק בפולמוס הנסוב סביב תיארוך קבוצת בתי הכנסת מן הטיפוס ה'גלילי' (רומיים או ביזנטיים), בה עוסקים ארכאולוגים קרוב ל-50 שנה. בהרצאה יוצגו העמדות השונות שהועלו בעניין ותוצאות חפירות אתר מבחן שנחפר לאחרונה בחורבת ואדי חמאם שבגליל התחתון המזרחי. כמו-כן, ידונו סוגיות באמנות בתי הכנסת העתיקים ותפוצת בתי כנסת מימי בית שני.


ד"ר עוזי ליבנר
הוא חבר סגל במדור לארכיאולוגיה קלאסית, במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. עוסק בארכאולוגיה של ארץ ישראל ושל הגליל בפרט, למעלה משני עשורים. ספרו האחרון, על הכפר ובית הכנסת העתיק מן התקופה הרומית בואדי חמאם, ראה אור לאחרונה.


10/4/19 (ה' ניסן) – תל שקמונה בתקופת הברזל – פניקים, ישראלים ותעשיית הארגמן, גולן שלוי, אוניברסיטת חיפה.
נראה כי תל שקמונה תמיד היווה חידה, שכן זהו תל קטן היושב על חוף ים רדוד, ללא מעגן בולט, ללא שטחים חקלאים נרחבים וללא דרך ראשית בצדו. חידתו של התל נובעת גם מכך שהוא נחפר באופן נרחב במשך 11 עונות במהלך שנות ה-60 וה-70 ועל אף שנחשפו בו שכבות ישוב עשירות בממצאים, תוצאות החפירה לגבי התקופות הקדומות לא פורסמו או נחקרו.

המכלולים המוכרים בתל הם חומת הסוגרים ובית ארבעת המרחבים מתקופת הברזל. נראה כי אלמנטים אלו והתפיסות במחקר לגבי אזור הכרמל כחלק מנחלות השבטים וממחוזות המלך שלמה, הובילו רבים לשייך אתר זה לממלכת ישראל. עם זאת, כבר בשלב ראשוני זה של המחקר ברור שהרבה מן הממצא החומרי בתל מייצג תרבות חומרית הנקשרת לעולם הפניקי ושקיימות עדויות לסחר מקיף בצורה יוצאת דופן עם קפריסין במהלך תקופת הברזל. בנוסף, החפירות בשקמונה הניבו את הכמות הגדולה ביותר בעולם של שברי כלי חרס מתקופת הברזל שעליהם השתמר צבע הארגמן. ממצאים יוצאי דופן אלו באתר קטן כשקמונה מעלים שאלות רבות בנוגע להיבטים הפוליטיים, הכלכליים והאתניים באתר. התוצאות הראשוניות שעלו מפרויקט שקמונה מצביעות על כך שייתכן ומדובר באתר הפקת ארגמן יחיד מסוגו בעולם. תוצאות אלו ושאלות נוספות המלוות אותן יוצגו בהרחבה בהרצאה.

גולן שלוי
בעל תואר שני מאוניברסיטת חיפה, כתב את התזה בנושא התרבות הכנענית בברונזה המאוחרת. לומד לתואר דוקטור באוניברסיטת חיפה בנושא תל שקמונה ודרום פניקיה. מרכז קורס מורי דרך במכללת וינגייט.


17/4/19 (י"ב ניסן) – ערב פסח – אין הרצאה.

24/4/19 (י"ט ניסן) - חול המועד פסח – אין הרצאה.