תערוכות

נתיבי ישראל בממלכת יהודה

פתוח לקהל הרחב החל ב-20 במרץ 2019


אוצרים: אורי מאירי, יהודה קפלן, ד"ר יגאל בלוך 

במסגרת התוכנית להרחבת כביש 38, עורק תחבורה חשוב המחבר בין שער הגיא בצפון לבית גוברין בדרום, יזמה חברת נתיבי ישראל (החל ממארס 2018) חפירות הצלה בקנה מידה חסר תקדים בתל בית שמש. בחפירות המנוהלות על ידי רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב וחברת י.ג. ארכיאולוגיה חוזית בע"מ (בחסות המכון לארכיאולוגיה מקראית בהיברו יוניון קולג' ירושלים), נחשפו שרידי יישובים רבים מתחילת האלף השני לפנה"ס ועד לשלהי המאה ה-19.

באתר המדובר התגלה יישוב מרשים מסוף ימי ממלכת יהודה המקראית (בעיקר מהמאה השביעית לפנה"ס), המערער בעצם קיומו על התפיסה המקובלת באשר לתולדותיה של ממלכת יהודה בימי שלטון אשור. עד כה נטען כי העיר בית שמש חרבה במהלך המסע לדיכוי מרד חזקיהו בידי סנחריב מלך אשור ב-701 לפנה"ס, ואזור השפלה נקרע מריבונותה של ממלכת יהודה. ואולם, התגליות החדשות מלמדות כי לאחר חורבנו נוסד היישוב מחדש במורדותיו המזרחיים של התל ושימש כמרכז מִנהלי וכלכלי חשוב של ממלכת יהודה, תחת שלטון האימפריה הניאו-האשורית.

בתערוכה מוצגים לראשונה ממצאים חשובים מהמאה השביעית לפנה"ס שהתגלו בחפירות ההצלה מטעם היברו יוניון קולג' בתלבית שמש. תגליות חשובות אלה הציתו דיון סביב שאלת שימור התל הארכיאולוגי אל מול צרכי הפיתוח, והביאו את חברת נתיבי ישראל יחד עם רשות העתיקות לבחון מחדש ואף לשנות את התוכנית להרחבת הכביש בשטח התל.



בתמונה: שלושה פכים ופכית, צילום: טל רוגובסקי


שמן לגלגלי האימפריה?
ממצא מפתח להבנת חשיבותה של בית שמש במאה השביעית לפנה"ס הוא אזור תעשייתי גדול שהתגלה בשולי היישוב, ובו מתקנים רבים לייצור שמן זית: בתי בד, אגני אבן גדולים לריסוק זיתים, מחסנים וקנקני חרס לאיסוף השמן ואגירתו. ממצאים אלה מלמדים שתעשיית השמן הייתה ענף מרכזי בכלכלת בית שמש במאה השביעית לפנה"ס, והייתה דומה בהיקפה לזו שהתגלתה בתל מקנה, המזוהה עם עקרון הפלשתית (כ-12 ק"מ מצפון-מערב לבית שמש). מאחר שכמות השמן שיוצרה בשני הישובים הללו הייתה כה גדולה, מעבר לביקוש המקומי, היא נועדה אולי גם לצורכי האימפריה האשורית.


בתמונה: בית בד ומשטח חלוקים, צילום: טל רוגובסקי


מרכז כלכלי חשוב בממלכת יהודה
טביעות חותם על ידיות קנקנים הן מאפיין מובהק של מערכת המִנהל בממלכת יהודה. טביעות "לַמלך", המופיעות במחצית השנייה של המאה השמינית לפנה"ס, מציינות את הבעלות המלכותית על תכולת הקנקן. טביעות אלה מכילות את הכתובת "למלך", חרפושית מכונפת או סמל שמקורו אולי בגלגל חמה מכונף, ושמו של אחד מארבעת המקומות: חברֹן, זִיף, שוכֹה וממשת, שזהותה אינה ידועה. נראה כי המקומות המופיעים בטביעות שימשו כמרכזי איסוף מלכותיים של תוצרת חקלאית.


באתרים שונים בממלכת יהודה, ובעיקר בלכיש, בירושלים וברמת רחל, התגלו מאות טביעות מסוג זה, ונראה כי היה להן מקום חשוב במסגרת ההכנות למרד של חזקיהו נגד סנחריב מלך אשור (701 לפנה"ס). כ-200 טביעות "למלך" מהמאה השביעית לפנה"ס התגלו בבית שמש, והן מלמדות שיישוב זה, לא רק שהמשיך להתקיים לאחר מסע סנחריב, אלא אף שימש כמרכז מִנהלי חשוב של ממלכת יהודה תחת שלטון האימפריה האשורית.

לצד מערכת טביעות "למלך" התקיימה מערכת נוספת של טביעות, שציינו את שמותיהם של פקידים במִנהל הממלכתי. לאחר דיכוי המרד של חזקיהו מופיעים סימונים מִנהליים נוספים על גבי ידיות קנקנים: שני מעגלים שנחרתו לאחר צריפת הקנקן, ומאוחר יותר טביעה עם סמל וַרדָה – פרח המוקף בעלי כותרת.

מה אנו יודעים על הפולחן בבית שמש?
ברחבי האתר התגלו שברי צלמיות חרס בדמות נשים וכן צלמיות בדמות בעלי חיים, במיוחד סוסים. בין צלמיות הנשים בולטות צלמיות העמוד היהודאיות, שגופן מעוצב כגליל וידיהן אוחזות בשדיהן. צלמיות מטיפוס זה מופיעות באתרים רבים בממלכת יהודה החל מהמאה השמינית לפנה"ס ועד חורבן הבית הראשון (586 לפנה"ס). יתכן כי הצלמיות משקפות פולחן פריון עממי שרווח ביהודה, ויש המציעים לזהות אותן עם האלה הכנענית אשרה. ממצא מיוחד במינו הוא פסל אבן בדמות האל המצרי בס. העובדה שכל הצלמיות התגלו מנותצות ולפסל בס שוּבַּר הראש, עשויה ללמד על השחתה מכוונת, אולי כחלק מרפורמות דתיות שהונהגו ביהודה בימי המלכים חזקיהו ויאשיהו, כפי שמתואר בספר מלכים.


בתמונה: שברי צלמיות עמוד, צילום: טל רוגובסקי

בתמונה: שני ראשי סוס, צילום: טל רוגובסקי


אמנדה וייס, מנכ"לית מוזיאון ארצות המקרא:
 "מוזיאון ארצות המקרא פועל ללא לאות למען שימור המורשת של האזור והצגתה בפני הקהל הרחב, על מנת לאפשר למבקרינו ללמוד על האירועים אשר עיצבו את ההיסטוריה של האזור בו אנו חיים. אנו מברכים על שיתוף הפעולה שנוצר בין הרשויות ואשר הביא להצלתו של תל בית שמש ולשימורם של ממצאים ארכיאולוגיים נדירים השופכים אור על תקופה שנחשבה לתעלומה. אנו נרגשים להוות בית לאותם ממצאים ולהציגם לראשונה בתערוכה ייחודית המראה כיצד שיתוף פעולה בין גופים הפועלים למען מטרות שונות מצליח לגשר על אינטרסים מנוגדים".