תערוכות

המרטיר המהולל




פתיחה: 23 באוקטובר, 2019
אוצרת: אורי מאירי
מיקום: קומה 2-


שיחי גלריה בתערוכה:
יום שישי | 15  בנובמבר | 11:00 -אורי מאירי, אוצרת התערוכה, בעברית
שישי | 13  בדצמבר  | 10:30 - בנימין סטורצ'ן, חופר האתר מטעם רשות העתיקות, באנגלית

____________________________________________________________________________________________

כנסיית המרטיר המהולל
שרידיה של כנסייה ביזנטית מפוארת נחשפו בחפירות הצלה שנערכו מדרום לרמת בית שמש. מועד בנייתה המדויק של הכנסייה אינו ידוע, אך כתובות פסיפס שהתגלו באתר מלמדות שהיא שופצה והורחבה פעמיים במהלך המאה השישית – בימי הקיסר יוסטיניאנוס ומאוחר יותר בחסות הקיסר טיבריוס השני קונסטנטינוס.
אחת הכתובות מזכירה "מרטיר מהולל" עלום שם, שלכבודו נבנתה הכנסייה ושרידיו נשמרו בה; 
מרטיר ("עד" ביוונית) נחשב בנצרות לקדוש שהפגין מסירות מוחלטת כשוויתר על חייו למען אמונתו. 


בתקופה הביזנטית החלו להתקדש מקומות שבהם התרחשו על פי המסורת אירועים משמעותיים הנזכרים בתנ"ך ובברית החדשה, ובכלל זה אתרים שנקשרו עם אנשים קדושים ובהם מרטירים. שרידי הקדושים נשמרו בכנסיות שהפכו למוקדי משיכה עבור צליינים נוצרים. פארה של כנסיית המרטיר המהולל ומיקומה סמוך לדרך ראשית העולה לירושלים, גולת הכותרת במסלולם של עולי הרגל, מעידים על היותה אתר צליינות חשוב שמשך אליו מאמינים רבים. 


התערוכה "המרטיר המהולל"
, פרי שיתוף פעולה בין רשות העתיקות ומוזיאון ארצות המקרא י-ם, מציגה ממצאים ששופכים אור על חשיבותה של כנסיית המרטיר המהולל כאתר צליינות משמעותי בתקופה הביזנטית.


הכנסייה ממבט על. צילום: אסף פרץ.


כתובת הפסיפס מחצר הכנסייה: אנוכי, מלכוס, בחסדי האל, הכוהן ואב המנזר של המקום הקדוש הזה, בהודיה לאל ולמרטיר המהולל, למען גאולתי וזכרי, עשיתי את רצפת הפסיפס ואת המבנים ואת כל עבודות השיש שבמרטיריום הקדוש מכל, ואת שערי הברונזה לקריפטה, בחודש אוגוסט של האינדיקציה השישית בשנת 344*.
* לפי מניין אֶלֶאוּתֶרוֹפּוֹליס (בית גוברין), שנת 344 היא שנת 543 לספירה. צילום: אסף פרץ.


הכנסייה המפוארת ומרכיביה
כנסיית המרטיר המהולל נבנתה בתוכנית בסיליקה – חלל מרכזי (אולם תווך) ושני אולמות  (סיטראות) משני עבריו. באי הכנסייה נכנסו אליה דרך חצר רחבה (אטריום) ומסדרון רוחבי (נרתקס) שסימל את המעבר מן החול אל הקודש. המוקד הטקסי הממוקם בחלקה המזרחי של הכנסייה בנוי כגומחה חצי מעוגלת (אפסיס) שבו עמדה הבימה עם שולחן המזבח, עליו הונחו הלחם והיין המסמלים את גופו ודמו של ישוע בטקס האֶאוּכַריסט. אזור הבימה הופרד מאולם התווך על ידי סורגי שיש  – המרשימים שבהם גולפו במעשה תחרה ומעידים  על פארה ועושרה של כנסיית המרטיר המהולל. תחת הבימה נמצאת הקְריפּטָה, בה הוצפנה כפי הנראה תיבת השרידים הקדושים של המרטיר המהולל. שני גרמי מדרגות יורדים אל הקריפטה ונראה שהצליינים נכנסו דרך גרם אחד ויצאו דרך האחר, באופן שאיפשר לקבוצות גדולות של מאמינים לפקוד את המקום. קירות הקריפטה צופו בלוחות שיש וחלון קטן הכניס אור אל החדר. בשלב מאוחר יותר נבנתה מדרום לבסיליקה קפלה צדדית מפוארת ובה רצפות פסיפס עם תיאור עיט וכתובת הקדשה המזכירה את הקיסר טיבריוס השני קונסטנטינוס. הרחבת הכנסייה תחת חסותו של הקיסר היא עדות נוספת לחשיבותה של כנסיית המרטיר המהולל.  

הקריפטה. צילום: אסף פרץ. 


נר לרגלי ואור לנתיבתי 
התאורה בכנסיות עתיקות נועדה להעניק למאמין חוויה דתית נשגבת, והאור אף נחשב פעמים רבות ייצוג מוחשי של האלוהות. אגריה, הצליינית המפורסמת מן המאה הרביעית, מתארת בהתפעלות את הכמות העצומה של כלי מאור ששימשו בטקסים בכנסיית הקבר. הירונימוס הקדוש (המאות הרביעית–החמישית) מאבות הכנסייה החשובים ביותר, מציין שנרות שמן שימשו לגירוש סמלי של החושך בשעת קריאת הבשורות, ועל פי סופרוניוס, הפטריארך של ירושלים בראשית המאה השביעית, הנר הוא סמל לאור הנצחי.

בכנסיית המרטיר המהולל התגלה אחד המכלולים השלמים ביותר של זגוגיות חלונות בארץ ישראל. ממצאים אלה, לצד  נרות זכוכית וחרס רבים שהאירו את חלל הכנסייה, מרחיבים את הבנתנו אודות התפקיד המשמעותי שמילא האור, הן הטבעי הן המלאכותי, בכנסיות הביזנטיות.

נר חרס נושא כתובת ביוונית: "אור המשיח מאיר לכול ביופיו". צילום: שי הלוי.


זהותו של "המרטיר המהולל" שהונצח בכתובת יוונית ושלכבודו נבנתה כנסייה גדולה ומפוארת מעסיקה את הארכיאולוגים ברשות העתיקות, אשר מנהלים מזה שלוש שנים חפירה ארכיאולוגית בשכונת רמת בית שמש, בהשתתפות אלפי בני נוער, במימון משרד השיכון ובביצוע חברת CPM Corporation.