פתוח לקהל החל ב-31.12.18
ארץ ישראל ושכנותיה התברכו באתרים ארכיאולוגיים רבים המייצגים את כל התקופות של התרבות האנושית. שפע זה של אתרים וממצאים מושך אליו לא רק ארכיאולוגים אלא גם שודדי עתיקות, המנצלים את הביקוש לממצאים עתיקים בקרב אספנים פרטיים ומוזיאונים ברחבי העולם. בכדי להגיע מהר ככל האפשר לשכבות המכילות את הממצא העשיר ביותר משתמשים השודדים בכלי עבודה ושיטות חפירה הגורמים נזק בלתי הפיך לאתרים הארכיאולוגיים.
עם הקמת המנהל האזרחי, הוקמה במסגרתו גם יחידת קצין המטה לארכיאולוגיה, האחראית על המחקר הארכיאולוגי ועל מניעת שוד וסחר בלתי מורשה בעתיקות. במהלך שנות פעילותה של היחידה, החרימו אנשיה עשרות אלפי ממצאים שנשדדו מאתרים ארכיאולוגיים ביהודה ושומרון או הוברחו מאזורים אחרים ברחבי המזרח התיכון. יחידת הקמ"ט מקדישה את זמנה כדי לשמר ולרפא את הממצאים הללו במטרה לחשוף אותם לקהל החוקרים ולציבור הרחב.
התצוגה "ממצאים אבודים" הינה סנונית ראשונה ונפתחת לרגל פרסום הכרך הראשון בסדרת הקטלוגים של חפצים שהוחרמו משודדי עתיקות ומסוחרי עתיקות בלתי-מורשים על-ידי יחידת הקמ"ט. התצוגה היא פרי שיתוף פעולה בין הקמ"ט לבין מוזיאון ארצות המקרא ירושלים.
כלי יומיום וקבורה מארץ ישראל
כלים שמקורם ככל הנראה ממערות קבורה - דוגמא לכך מהווים הפכים, הקנקנים, נר השמן ובקבוק הפאיינס שמקורם כפי הנראה בקברים בסביבתה של העיר הקדומה שומרון. אפשר לשער שכלי הקיבול הכילו מזון, משקאות ומנחות שהיו חלק מטקסי הקבורה ונועדו, על-פי אמונת הקדמונים, לשמש את המת בעולם שאחרי המוות.
הנרות הללו...
נרות השמן המוצגים מקורם כפי הנראה בעיראק או בסוריה. נרות עשויים ברונזה הופיעו לראשונה בתקופת הברונזה המאוחרת, סביב 1500 לפנה"ס. בתקופה ההלניסטית, סביב 300 לפנה"ס, כאשר החלו לייצר את נרות החרס והברונזה בתבנית, הופיע טיפוס נר חדש המתאפיין בפייה מוארכת ועיטורים על גופו. בנוסף לשימושו של הנר ככלי מאור, יוחסו לו ביהדות, בנצרות ובאסלאם גם משמעויות סמליות כביטוי לנשמה, לניצחון החיים על המוות ואף לאורו של האל.
פולחן ופריון
משחר ההיסטוריה ביקשו בני האדם את סיועם של האלים בתחומים שונים ובפרט בתחום הפריון: פריון האדם, פריון האדמה ופריון העדרים. מטבע הדברים, תחום הפריון נקשר למיניות, ובמיוחד למיניות האישה. לעתים קרובות הקדישו בני האדם לאלים חפצים בעלי משמעות מינית כדי לזכות בברכת הפריון. סמל פריון נוסף הוא הפר, בעל חיים המפורסם באונו, שזוהה עם דמויות אֵלים שונים במזרח הקרוב הקדום, ביניהם האלים הכנעניים אֵל ובעל.
קערות השבעה - כוחה של המילה הכתובה
בתצוגה מוצגות שש קערות השבעה מתוך קבוצת קערות שהוחרמו במהלך ניסיון להבריחן לתוך ישראל. קערות אלה הוטמנו כנראה מתחת לרצפות ומפתני הבתים כשהן הפוכות, כדי ללכוד שדים וכוחות מזיקים המאיימים להיכנס אל הבית. על צדן הפנימי של הקערות נכתבו נוסחאות מאגיות, המזכירות אדם מסוים וקוראות בשמם של האל ושל מלאכים שונים על מנת שהללו יגנו על אותו אדם, על בני ביתו ועל רכושו. הנוסחאות מזכירות לא רק שמות של מלאכים מגוננים אלא גם שמות של מזיקים מהם ביקשו בני העולם הקדום להתגונן.