פעילויות ואירועים

הרצאות ימי רביעי


 
ללא תשלום נוסף לדמי הכניסה למוזאון 


סדרת ההרצאות המצליחה עוסקת בארכיאולוגיה, בהיסטוריה, באנתרופולוגיה ובסיפור המקראי, בהנחיית גדולי החוקרים והמומחים. 
אלו יחשפו את הממצאים והמחקרים העדכניים, יאירו את הנושאים הנבחרים באור חדש וירחיבו על ההקשרים התרבותיים, החברתיים והפוליטיים שלהם.

____________________________________________________________________________________________


20/2/19 (ט"ו אדר א') – חידושים בחפירות תל צפית - גת פלישתים המקראית, פרופ' אהרן מאיר, אוניברסיטת בר אילן.

פרוייקט החפירות בתל צפית מתקרב לסיומו, והעונות האחרונות של החפירה יתרכזו בחפירות בעיר התחתית של התל. בהרצאה זו יספר המרצה על התגליות השונות מתקופת הברזל בעיר החחתית שנתגלו בחפירה.


פרופ' אהרן מאיר
, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באונ' בר-אילן, מנהל את חפירות תל צפית כבר קרוב ל-25 שנה.

27/2/19 (כ"ב אדר א') – השקת ספרם של פרופ' נתן וסרמן וד"ר יגאל בלוך - האמורים: מסופוטמיה בראשית האלף השני לפנה"ס. 

על הספר: בראשית האלף השני לפנה"ס עלו לגדולה במסופוטמיה (עיראק וסוריה של ימינו) בתי מלוכה שונים, אשר התחרו זה בזה על השליטה בארץ הפרת והחידקל. המשותף לכל אותן שושלות היה מוצאן האמורי.
המחקר ההיסטורי שמוצג בספר, המבוסס על מקורות רבים בכתב היתדות (כתובות מלכים, מכתבים, קובצי חוקים, תעודות כלכליות, ועוד) ועל ספרות מחקרית עדכנית, מציג לראשונה בעברית, מבט מקיף ומעמיק על תקופה מכרעת בתולדות המזרח הקדום (2000–1600 לפנה"ס לערך), המוכרת בשם התקופה הבבלית העתיקה. תולדות ערי הממלכה השונות (כגון בבל וחַ'מּוּרָפִּי בראשה, או מארי ומלכהּ האחרון זימרי-לים, או אֶכַּלָּתוּם ואשור בימי סַמסִי-אַדּוּ) נסקרות בפרוטרוט, תוך הבהרת הרקע הגיאוגרפי של האזור והזיקות השבטיות המורכבות שהתקיימו בין הממלכות האמוריות השונות באותה עת.
מחברי הספר:
נתן וסרמן הוא פרופסור לאשורולוגיה, החוג לארכאולוגיה וללימודי המזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית בירושלים.

יגאל בלוך הוא בעל תואר דוקטור בחקר המזרח הקרוב הקדום מהאוניברסיטה העברית ואוצר במוזיאון ארצות המקרא ירושלים.

הרצאות הערב:
בין דם לדם: מקבילה אמורית לפרשת דוד ובת שבע, ד"ר יגאל בלוך


ליטורגיה שומרית בעולם האמורי: טקס פולחני לכבוד האלה אישתר במארי, פרופ' אורי גבאי
אורי גבאי, פרופסור לאשורולוגיה בחוג לארכיאולוגיה וללימודי המזרח הקרוב הקדום. מומחה בלוחות בכתב היתדות הכתובים בשומרית ובאכדית. חוקר טקסטים דתיים - בתפילות וקינות, בעיקר כאלו הכתובות בניב הנשים המיוחד.

אמורים יחשבו אף הם כענקים? על גלגולי מסורת האמורים במקרא, ד"ר גיא דרשן

גיא דרשן, ד"ר למקרא מן האוניברסיטה העברית. כיום מלמד באוניברסיטת תל אביב. כתב את הספר "אחר המבול" על מסורות סיפורי המוצא במקרא ובמזרח הקדום.

6/3/19 (כ"ט אדר א') – מי היה "המרטיר המפואר"? ממצאים חדשים מחפירות רמת בית שמש, בנימין סטורצן, רשות העתיקות.

13/3/19 (ו אדר ב') – תיאטרון יהודי והיכן ניתן למצוא אותו, יפים ריננברג, תיאטרון "מיקרו" ו"המרתף – בית ליצירה בימתית".

20/3/19 (י"ג אדר ב') – תענית אסתר – אין הרצאה.

27/3/19 (כ' אדר ב) – חידושים בחקר מפעלי המים בציפורי – האם התגלתה קרונה של ציפורי? ד"ר צביקה צוק, רשות הטבע והגנים.
העיר העתיקה צפורי הייתה עיר חשובה בתקופות הרומית והבינזטית הקדומה, ובתקופה זו נבנתה בעיר מערכת אמות מים שהגיעו ממרחק של כ-5 ק"מ מהעיר (בקו אויר). החפירות הנוכחיות התחילו במה שנראה בתחילה כמחצבה, אך התברר כמאגר מים גדול, כאשר אחר כך נתגלה מאגר נוסף, קטן יותר. שני המאגרים צמודים ובעלי צורת מלבן, חצובים בסלע.

בחפירת הצלה שנערכה ממערב למאגרים במרחק של כ-50 מ', לקראת בניית מרכז המבקרים החדש של רשות הטבע והגנים בשנת 2000, נחשפו 3 אמות מים מקבילות אחת לשנייה, שכיוונן מהמאגרים אל העיר צפורי. לפיכך, אפשר להציע שהמאגרים שימשו כקסטלום של העיר ואמות המים המקבילות מעידות על חלוקת המים בטרם כניסתם לעיר. 

ד"ר צְבִיקָה צוּק
הוא ארכיאולוג, גיאורגרף ומדריך טיולים. המשמש כמנהל אגף ארכיאולוגיה של רשות הטבע והגנים. מומחה במיוחד בחקר מפעלי מים עתיקים בישראל מכל התקופות. חקר במיוחד את העיר ציפורי, בה הוא חופר משנת 1975.


3/4/19 (כ"ז אדר ב') – הפולמוס על תיארוך בתי הכנסת מן הטיפוס ה'גלילי' לאור חפירות ח'רבת ואדי חמאם, ד"ר עוזי ליבנר, האוניברסיטה העברית.
ההרצאה תעסוק בפולמוס הנסוב סביב תיארוך קבוצת בתי הכנסת מן הטיפוס ה'גלילי' (רומיים או ביזנטיים), בה עוסקים ארכאולוגים קרוב ל-50 שנה. בהרצאה יוצגו העמדות השונות שהועלו בעניין ותוצאות חפירות אתר מבחן שנחפר לאחרונה בחורבת ואדי חמאם שבגליל התחתון המזרחי. כמו-כן, ידונו סוגיות באמנות בתי הכנסת העתיקים ותפוצת בתי כנסת מימי בית שני.


ד"ר עוזי ליבנר
הוא חבר סגל במדור לארכיאולוגיה קלאסית, במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. עוסק בארכאולוגיה של ארץ ישראל ושל הגליל בפרט, למעלה משני עשורים. ספרו האחרון, על הכפר ובית הכנסת העתיק מן התקופה הרומית בואדי חמאם, ראה אור לאחרונה.


10/4/19 (ה' ניסן) – תל שקמונה בתקופת הברזל – פניקים, ישראלים ותעשיית הארגמן, גולן שלוי, אוניברסיטת חיפה.
נראה כי תל שקמונה תמיד היווה חידה, שכן זהו תל קטן היושב על חוף ים רדוד, ללא מעגן בולט, ללא שטחים חקלאים נרחבים וללא דרך ראשית בצדו. חידתו של התל נובעת גם מכך שהוא נחפר באופן נרחב במשך 11 עונות במהלך שנות ה-60 וה-70 ועל אף שנחשפו בו שכבות ישוב עשירות בממצאים, תוצאות החפירה לגבי התקופות הקדומות לא פורסמו או נחקרו.

המכלולים המוכרים בתל הם חומת הסוגרים ובית ארבעת המרחבים מתקופת הברזל. נראה כי אלמנטים אלו והתפיסות במחקר לגבי אזור הכרמל כחלק מנחלות השבטים וממחוזות המלך שלמה, הובילו רבים לשייך אתר זה לממלכת ישראל. עם זאת, כבר בשלב ראשוני זה של המחקר ברור שהרבה מן הממצא החומרי בתל מייצג תרבות חומרית הנקשרת לעולם הפניקי ושקיימות עדויות לסחר מקיף בצורה יוצאת דופן עם קפריסין במהלך תקופת הברזל. בנוסף, החפירות בשקמונה הניבו את הכמות הגדולה ביותר בעולם של שברי כלי חרס מתקופת הברזל שעליהם השתמר צבע הארגמן. ממצאים יוצאי דופן אלו באתר קטן כשקמונה מעלים שאלות רבות בנוגע להיבטים הפוליטיים, הכלכליים והאתניים באתר. התוצאות הראשוניות שעלו מפרויקט שקמונה מצביעות על כך שייתכן ומדובר באתר הפקת ארגמן יחיד מסוגו בעולם. תוצאות אלו ושאלות נוספות המלוות אותן יוצגו בהרחבה בהרצאה.

גולן שלוי
בעל תואר שני מאוניברסיטת חיפה, כתב את התזה בנושא התרבות הכנענית בברונזה המאוחרת. לומד לתואר דוקטור באוניברסיטת חיפה בנושא תל שקמונה ודרום פניקיה. מרכז קורס מורי דרך במכללת וינגייט.


17/4/19 (י"ב ניסן) – ערב פסח – אין הרצאה.

24/4/19 (י"ט ניסן) - חול המועד פסח – אין הרצאה.